רשות המיסים פרסמה אתמול (שני) נוהל גילוי מרצון חדש, שיפעל עד ל-31 באוגוסט 2026. ההליך מאפשר למי שצבר הכנסות או הון שלא דווחו להסדיר את ענייניו, לשלם את המס המלא ולקבל חסינות מפני הליכים פליליים – כל עוד הפנייה נעשית ביוזמתו, בתום לב, ולפני שנפתחה נגדו חקירה או בדיקה.
הנוהל כולל שני מסלולים: מסלול רגיל, הפתוח לכל סכום וכולל דיונים מלאים מול פקיד השומה, ומסלול ירוק – הליך מקוצר המיועד להיקפים מוגבלים יחסית. מדובר למשל בהכנסות משכר דירה שלא עולות על 250 אלף שקל בשנה, בנכסים פיננסיים בחו”ל בשווי של עד ארבעה מיליון שקל נכון לסוף 2014 שלא נוספו אליהם כספים חדשים מאז, או בהחזקות בנכסים דיגיטליים דוגמת ביטקוין בשווי כולל של עד 1.5 מיליון שקל והכנסות של עד חצי מיליון שקל.
החידוש המרכזי הפעם הוא ביטול האפשרות להגיש בקשה אנונימית. בעבר ניתן היה לבדוק “בעילום שם” את עמדת הרשות לפני חשיפת הזהות, אך הנוהל הנוכחי מחייב את הפונה להזדהות כבר מהשלב הראשון. כדי להבין טוב יותר מה עומד מאחורי ההליך ומדוע הוא שונה, שוחחנו עם רו”ח רני רבין מקבוצת אליוט גלובל.
האם כל אחד יכול להגיש בקשה, גם אם מדובר בסכומים גדולים?
“כן, הנוהל פתוח לכלל הציבור, פרטים וחברות, ללא מגבלת סכום”, ענה רו”ח רבין. “עם זאת, יש להבחין בין שני המסלולים, המסלול הירוק מיועד להיקפים נמוכים יחסית, ואילו המסלול הרגיל מיועד להיקפים גדולים או למקרים מורכבים, ומצריך דיוני שומה מלאים מול רשות המיסים”. הגשת הבקשה היא זהה עבור כולם, ולאחר שהיא תעבור בחינה ראשונה ברשות המיסים כבר יקטגו אותה במסלול הרלוונטי.
מדוע בוטלה האפשרות להגיש בקשה אנונימית?
“בנהלים קודמים ניתן היה להגיש בקשה אנונימית. זה אומנם עודד פניות רבות, אך מנגד יצר בעיות”, הוא הסביר. “לדוגמה, חלק מהפונים לא התכוונו לשלם בפועל, וזאת כשהרשות השקיעה משאבים יקרים בתיקים שלא הגיעו להסדר. לכן, במסגרת מגמות השקיפות הגלובלית (CRS, FATCA), רשות המיסים החליטה לבטל את האנונימיות – וכיום כל פונה חייב להזדהות מהיום הראשון”.
אם איכנס לנוהל, אשלם פחות מס?
רו”ח רבין אומר כי עקרונית, המס עצמו מחושב לפי שיעורי המס הרגילים כאילו ההכנסות דווחו במועד. אין כאן “מבצע הנחות” והיתרון המרכזי הוא בדמות החסינות הפלילית, אם כי במקרים מסוימים ייתכנו הקלות בקנסות או בריביות, אך זה נתון לשיקול דעת הרשות.
“מניסיוננו בעבר, במקרים שבהם נראה היה שהגילוי היה כן ואמיתי, ושאין יסוד פלילי אלא מחלוקת מקצועית על אופן החישוב, ברוב המקרים הצליחו מייצגים להגיע עם רשות המיסים להבנות שהובילו למס נמוך יותר מזה שנדרש בתחילה. כלומר, מי שמגיע בידיים נקיות, עם מסמכים מלאים וליווי מקצועי, לרוב יוצא נשכר גם ברמת התוצאה הכספית”.
ומה אם לא מצליחים להגיע להסכמה מול רשות המיסים?
“אז הבקשה תיחשב כלא אושרה, והמידע שנמסר לא ישמש נגד הפונה – כל עוד הפנייה נעשתה בתום לב”, אמר רבין. “אם יתגלה שהוסתר מידע מהותי או שהייתה כוונה להונות – הרשות תוכל להשתמש בנתונים”.
בשורה התחתונה, למי זה מתאים ולמי לא?
“הנוהל מתאים לבעלי חשבונות בנק בחו”ל שלא דווחו, למשכירי דירות בארץ ובחו”ל, למשקיעי קריפטו וליורשים של נכסים. הוא לא מתאים למי שכבר תחת חקירה, או למי שאין לו יכולת להציג מסמכים שמסבירים את מקור ההון. וזה גם לא המקום למי שמחפש מסלול אנונימי”.
נקודה חשובה נוספת שחשוב לרו”ח רבין להדגיש לפני סיום היא שאנחנו חיים בעידן של שיתוף מידע גלובלי. “ישראל מקבלת מידע שוטף מבנקים באירופה, בארצות הברית ובאסיה. בנוסף, חברות קריפטו נדרשות כיום למסור נתוני משתמשים לרשויות מס. המשמעות ברורה”, הוא הזהיר, “מי שלא ינצל את ההזדמנות כעת עלול להיחשף ממילא, ואז כבר לא יוכל ליהנות מהחסינות”.
