“אני רוצה להשקיע במדד S&P 500, אבל לא לשים את כל הביצים בסל אחד”, אמרה לי לקוחה נבונה. “שמעתי שצריך לפזר. אז חשבתי לשים 80% ב-S&P 500 ולהוסיף עוד 20% במדד נאסד”ק 100. זה פיזור טוב, נכון?”.
השאלה שלה מצוינת, כי היא נוגעת באחת התפיסות השגויות והמסוכנות ביותר בעולם ההשקעות. במבט ראשון, הרעיון שלה נשמע הגיוני. אבל תכל’ס? מה שהיא הציעה לעשות זה לא לפזר את הסיכון. זה פשוט לקחת את תיק ההשקעות שלה ולשים אותו על סטרואידים.
דמיינו שאתם נכנסים לחנות בגדים כדי לגוון את המלתחה שלכם. המוכר מציע לכם חולצה כחולה של מותג אחד, ואז, כדי “לגוון”, הוא מציע לכם חולצה כמעט זהה של מותג אחר. האם באמת גיוונתם? ברור שלא.
ושימו לב, הבעיה הזו עמוקה יותר משילוב של S&P 500 ונאסד”ק. בואו ניקח דוגמה אחרת: משקיע שרוצה פיזור “גלובלי” ורוכש קרן העוקבת אחר מדד MSCI ACWI (מדד כלל-עולמי) לצד קרן על ה-S&P 500. השם “כלל-עולמי” נשמע מפתה, אבל האמת מורכבת יותר. בפועל, שוק המניות האמריקאי כה דומיננטי, עד שהוא מהווה כ-65% ממדד ה-MSCI ACWI. החפיפה בין שני המדדים כמעט מוחלטת – מעל 98% מחברות ה-S&P 500 נמצאות גם במדד העולמי. התוצאה היא “פיזור מדומה”. למעשה, משקיע שיחזיק 50% בקרן S&P 500 ו-50% בקרן ACWI, יגלה שהחשיפה האמיתית שלו למניות אמריקאיות היא 82.5%. זה לא פיזור, זו הטיה אדירה.
והסיפור הזה מחזיר אותנו היישר ללקוחה שלי ולשילוב בין S&P 500 לנאסד”ק 100. גם כאן, הנתונים היבשים לא משקרים.
עשר החברות המשותפות הגדולות ביותר (Nvidia, Microsoft, Apple, Amazon וכו’) מהוות כ-38% ממדד ה-S&P 500, אבל תחזיקו חזק – הן מהוות כ-68% אחוזים ממדד הנאסד”ק 100. כשאתם מוסיפים את הנאסד”ק, אתם לא “מפזרים” את ההשקעה. בפועל, אתם לוקחים הימור ממונף על אותה קבוצה קטנה ודומיננטית של ענקיות טכנולוגיה. זו לא אסטרטגיית פיזור, זו אסטרטגיית ריכוז.
אז מה ההבדל האמיתי ואיך מפזרים נכון?
כאן בדיוק נכנסת לתמונה החשיבות של להבין “מה יש מתחת למכסה המנוע”. ההבדלים המהותיים בין המדדים נמצאים דווקא בחברות הבלעדיות לכל אחד מהם.
מדד S&P 500 נותן לכם חשיפה לעמוד השדרה של הכלכלה האמריקאית “המסורתית”: הבנקים הגדולים (כמו JPMorgan Chase), חברות תעשייה ואנרגיה, ומותגי צריכה יציבים.
מדד נאסד”ק 100, לעומתו, מחריג את כל הסקטור הפיננסי, אך פותח דלת לחברות חדשנות גלובליות שאינן אמריקאיות (כמו ASML ההולנדית).
ההבנה הזו היא המפתח לפיזור אמיתי. פיזור נכון הוא לא להוסיף עוד מדד כללי, אלא לחשוב באופן טקטי: איזה סקטור חסר לי? איזו חשיפה גיאוגרפית אני רוצה להוסיף? במקום להחזיק בקרן על S&P 500 ובקרן “עולמית” שבעצם משכפלת אותה, אפשר לשלב את קרן ה-S&P 500 עם קרן ייעודית שאינה כוללת את ארה”ב.
אז מה עניתי לאותה לקוחה? הסברתי לה שהיא צודקת במאה אחוז בצורך לפזר, אבל הדרך שהציעה מגדילה לה את הסיכון במקום לנהל אותו. במקום להוסיף “עוד מאותו הדבר”, בנינו לה תיק שמשלב באופן מושכל חשיפה לסקטורים וגיאוגרפיות שונות, תוך הבנה עמוקה של מה כל נכס תורם לתמונה הכוללת.
בסופו של יום, בשוק ההון כמו בחיים, לא הכמות קובעת, אלא האיכות – וההבנה מה באמת יש לנו ביד. אל תסתפקו בשמות של מדדים; תשאלו תמיד מה יש בתוכם. רק כך תבנו תיק חכם שיעמוד במבחן הזמן.
דניאל שבקס הוא מנכ”ל ’הירשוביץ פיננסים’ ומחבר הספר ‘לא רק למיליונרים’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
