“ללא חקיקה בכנסת, לא נצליח להגיע ליעד של ייצוג שוויוני בין גברים לנשים במגזר הציבורי ובמערכת הפוליטית”, מתריעה ד”ר אורית רישפי, ממייסדות עמותת כ”ן לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות, לקראת יום שוויון האישה הבינלאומי שיחול מחר (שלישי).
ביום שוויון האישה הבינלאומי נהוג לציין אירועים היסטוריים הקשורים לשוויון מגדרי והוא מצוין לרגל ה-26 באוגוסט 1920, כאשר הוענקה זכות הצבעה לנשים בבחירות בארה”ב. מהנתונים שמציגה עמותת כ”ן עולה כי פער השכר המגדרי בין גברים לנשים בישראל עומד על כ-30%.
עוד עולה מהנתונים כי ייצוג הנשים בכנסת עומד על 26.6% בלבד, לעומת יותר מ-40% נורבגיה, ספרד ושוודיה. בנוסף, שיעור המנכ”ליות בחברות ציבוריות בישראל עומד על 10% בלבד וכ-11% בלבד מראשי הרשויות המקומיות הן נשים.
בעמותה, העובדת בשיתוף עם משרד מבקר המדינה, מתריעים עוד כי נתוני הדו”ח האחרון של מדינות ה-OECD מראים כי ישראל מדורגת לצד מדינות מתפתחות כמו גבון, קניה ונפאל, הרחק ממדינות מערביות מובילות, בכל הנוגע לשוויון מגדרי.
“המציאות הנוכחית היא אבסורדית. בשנת 2025 עדיין מתקבלות החלטות הרות גורל על חיינו, כשנשים כמעט לא נמצאות סביב השולחן. זה לא ‘עוד יעד חברתי יפה’, זו תקלה מהותית בחברה דמוקרטית”, מציינת שרון ברנד, מומחית לאסטרטגיה תקשורתית ופעילה בעמותת כ”ן, “נדרש לקדם בחוק ייצוג שוויוני ולמתג מחדש את הערך החשוב הזה, שהוא היעד מספר חמש ביעדי האו”ם, אבל הוא לא נתפס דחוף כמו למשל, משבר האקלים, שהוא היעד מספר 11 של האו”ם”.
ד”ר רישפי דורשת חקיקה: “החקיקה משנה מציאות. במקומות שבהם היא קיימת, הנתונים השתפרו באופן דרמטי. לעומת זאת, במקומות שבהם היא נעדרת, הפערים נשארים ואף מעמיקים”. עוד היא מציינת במאמר מיוחד שפרסמה, כי בישראל נעשו צעדים חשובים, אך מוגבלים.
“עמותת כ”ן מקדמת כיום חקיקה נועזת יותר: שלילת מימון ואף הוצאה מחוץ לחוק של מפלגות שאינן משלבות נשים ברשימתן; חוק ייצוג שווה, המחייב ייצוג שוויוני של נשים וגברים בתאגידים ציבוריים, רשויות מקומית וגופים ממלכתיים”, היא מפרטת.
לדבריה, כאשר נשים מהוות כ-50% מהאוכלוסייה, אך פחות מ-10% ממנכ”ליות החברות הציבוריות וכ-11% בלבד מראשי הרשויות המקומיות, הצעות החקיקה הללו הן לא “חלום פמניסטי”, אלא הכרח דמוקרטי וכלכלי.
“הנתונים מראים ששוויון מגדרי הוא לא רק ‘חוב מוסרי’. לפי מחקרי ה-OECD צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה יכול להוסיף כשישה טריליון דולר העולמי עד שנת 2030”, היא מציינת עוד במאמר, “בישראל, לפי נתוני בנק ישראל, שילוב מלא של נשים חרדיות וערביות בשוק העבודה יכול להוסיף כ-5% לתוצר הלאומי”.
ד”ר רישפי מדגישה כי החקיקה היא הכלי היחיד שמסוגל לפרוץ את תקרת הזכוכית. “רק עם חקיקה נצליח להגיע עד לשנת 2030 ליעד החשוב של ייצוג שוויוני בין נשים לגברים”, היא מסכמת.
