חכמת אל-חאג’רי, שייח’ דרוזי במחוז סווידא, נחשב לאחד משלושת מנהיגי הדרוזים הבכירים בסוריה. לאחרונה הוא הביע עמדות ביקורתיות כלפי ממשלת סוריה, ואף לאחר הטבח בסווידא הוא כינה אותה “רוצחת”, וטען כי היא לא ביצעה רפורמות פוליטיות אמיתיות בסוריה.
במהלך האירועים בסווידא עלה חשש כי הבדואים ואנשי המשטר הסורי יפגעו באל חאג׳רי, מה שהיה עשוי להוביל לזעם רב בקרב הדרוזים בישראל, בלבנון ובסוריה, ואף להביא לפעילות מאורגנת של מיליוני דרוזים נגד אנשי משטרו של א ג׳וליאני.
אל חאג’רי הפנה היום (שני) קריאה דרמטית לקהילה הבינלאומית, בה הוא דורש מהקהילה הבינלאומית סיוע בהקמת אזור דרוזי נפרד בדרום סוריה. הקריאה הגיעה לאחר שבועות של אלימות קשה באזור סווידא, שגבו מאות קורבנות וגרמו לעקירת כ-200 אלף תושבים.
קריאת חירום לעולם החופשי
במהלך טקס קבלת הפנים של המנהיג החדש של “תנועת אנשי הכבוד”, מזיד חדאג’, הכריז אל חאג’רי על פנייתו ל”אנשי הכבוד של העולם והמדינות החופשיות לעמוד לצד העדה הדרוזית לצורך הכרזת אזור נפרד לנצח”. המנהיג הדרוזי הדגיש את הצורך בהגנה בינלאומית על העדה המיעוט בסוריה.
הקמת “המשמר הלאומי” הדרוזי
כחלק מהמהלך החדש, הוקם לאחרונה “המשמר הלאומי” – גוף חמוש המורכב מקבוצות דרוזיות. לדברי אל חאג’רי, המשמר “יגן על האדמה בערבות של מדינות המעוניינות בעניין זה”, מה שמרמז על ציפייה לתמיכה בינלאומית בכוח הצבאי החדש.
התכתשויות וגל עקירה
הקריאות לאזור נפרד מגיעות בעקבות משבר אלים שפקד את סווידא. ב-13 ביולי האחרון פרצו קרבות עזים בין לוחמים דרוזים לשבטים בדואים, שנמשכו שבוע שלם. כוחות הביטחון הממשלתיים נאלצו להתערב כדי לעצור את העימותים. לפי הערכות האו”ם, כ-200 אלף תושבים נאלצו לעקור מבתיהם בעקבות האלימות. ההתכתשויות, שהסתיימו בהפסקת אש ב-19 ביולי, הותירו מאות הרוגים.
דיפלומטיה אמריקאית בפריז
במקביל למתיחות בשטח, התקיימו מגעים דיפלומטיים בין ארצות הברית למנהיגות הדרוזית. השליח האמריקאי המיוחד לסוריה, טום בראק, נפגש רשמית בפריז עם שייח’ עקל הדרוזים בישראל מואפק טריף, כאשר השיחות התמקדו במצב המורכב בסווידא.
התגובה הסורית: “לא יצליחו”
הנשיא הסורי אחמד א-שרע הגיב בחריפות לקריאות להפרדה. בהצהרה מהשבוע שעבר הדגיש את חשיבות אחדות השטחים הסוריים, ורמז בבירור לגורמים דרוזיים: “יש גורמים הנשענים על ישראל אך הם לא יוכלו להגשים את מטרותיהם”. ההצהרה נתפסת כהתייחסות ישירה לקריאות שיצאו ממנהיגויות דרוזיות בסווידא, ומעידה על החשש בדמשק מפני התפוררות טריטוריאלית נוספת.
