החברות שברון, ניו מד ורציו, אשר שותפות במאגר לוויתן, קיבלו היום (חמישי) הודעה מהממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, על אישור תכנית הפיתוח המעודכנת של המאגר. תכנית זו כוללת בין היתר ביצוע קידוחים נוספים ושדרוג יכולות הטיפול באסדה, כאשר במשרד צופים שביצועה יביא בשלב הראשון לגידול של כ-50% בכושר ההפקה מהמאגר.
בנוסף אומרים במשרד כי אישור תכנית הפיתוח צפוי לאפשר, לצד תנאים נוספים, כגון הסכם הייצוא שנחתם לאחרונה מול מצרים, קבלת החלטת השקעה של השותפות במאגר בפרויקט ההרחבה במהלך החודשים הקרובים, שעלותו מוערכת על ידי השותפות במיליארדי דולרים. כמו כן, עדכן המשרד את השותפות כי “לאחר מספר חודשי בדיקה ועיבודי מידע, שערך אגף הגאולוגיה במנהל אוצרות טבע בסיוע חברת יעוץ בין לאומית, מאגר לוויתן כולו, אם יבצע את תכנית הפיתוח המתוכננת במלואה, יוכל להפיק כ-550 bcm של גז במקום 500, כפי שסבר המשרד עד כה”.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות, אמר כי “הרחבת כושר הפיתוח של המאגר מהווה רכיב קריטי לשידרוג הבטחון האנרגטי של אזרחי ישראל. תוצאות הרחבה זו יובילו להגדלת הכנסות המדינה, יאפשרו את חיזוק הקשר עם מדינות השכנות ואף יהוו פוטנציאל עתידי להרחבת קשריה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות האזור”.
מהמשרד נמסר כי “לפרויקט ההרחבה צפויות שלוש תועלות מרכזיות לחיזוק הביטחון האנרגטי במשק המקומי. התועלת הראשונה היא הרחבת ההיצע למשק המקומי בשגרה כבר עם השלמת הפרויקט, כיוון שכושר ההפקה שיתווסף צפוי להתחלק בין השוק המקומי ושווקי הייצוא. התועלת השניה היא הרחבה ניכרת של המענה שיוכל לספק המאגר במצבי חירום, בהם ניתן יהיה להסיט את כלל ההפקה לשימוש המשק המקומי.
במצב כזה, לאחר ההרחבה, מאגר לוויתן יוכל לספק לבדו את כלל צרכי המשק המקומי גם במקרה של השבתת המאגרים האחרים, וזאת למשך שנים רבות. התועלת השלישית היא העמדת כושר ההפקה המורחב במלואו לרשות המשק המקומי לאחר תום הייצוא מהמאגר. לצד זאת, לאישור ההרחבה והייצוא הנוסף צפויות תועלות ניכרות גם במישור הגיאופוליטי, בהגדלת הכנסות המדינה מגז טבעי, וכן באיתות חיובי להשקעות נוספות במשק”.
