כל תקיפה ישראלית בסוריה היא עוד לבנה בבניין ההגמוניה הטורקית במזרח התיכון. זה המסר שעולה מהשיחה שקיים אתמול נשיא טורקיה עם השליט החדש של סוריה, שיחה שחשפה לא רק מי מושך בחוטים בדמשק, אלא גם איך ישראל הופכת ללא משים לשותפה בחיזוק הפרויקט הטורקי האזורי.
ד”ר חי איתן כהן ינרוג’ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, בראיון ל“מעריב” טוען כי אינו רואה בהצהרה זו חידוש מיוחד. “למרות העוצמה האדירה של המתקפה הישראלית, אפשר להגיד שארדואן לא הפיל אותנו מהכיסא עם ההצהרה שלו”, הוא מסביר. “זה בסופו של דבר משקף את כמעט אותן ההצהרות שאנחנו שמענו גם בעבר, אפשר להגיד כסוג של מס שפתיים”.
אולם מתחת לפני השטח מתרחש משהו חשוב יותר. “היום משרד ההגנה הטורקי נתן הצהרה מאוד חשובה, שנאמר בהצהרה שאם וכאשר הם יתבקשו, הם יהיו מוכנים לספק כל אמל״ח במערכת ההגנה האווירית על מנת לספק את הביטחון למדינה הסורית”, חושף כהן ינרוג’ק. ההצהרה הטורקית כוללת גם התחייבות לתמיכה בסוריה “במאבקה נגד הטרור”.
כאן מתגלית האירונייה: בעוד ישראל שוקלת היתכנות של שלום עם השלטון החדש בדמשק, התקיפות שלה דווקא דוחפות את סוריה לזרועותיה של טורקיה. “ההפצצה הישראלית בסופו של דבר, העניקה את העצמאות הסורית לאנקרה”, מנתח החוקר. “אם וכאשר רק לפני כמה ימים דיברנו על האפשרות שאולי ישראל וסוריה יחתמו על הסכם אי-התקפה או הצטרפותה של סוריה בהסכמי אברהם, הרי מה שאנחנו רואים עכשיו זה משהו אחר לחלוטין”.
הביטוי “איום על כל האזור” אינו מקרי. כהן ינרוג’ק מסביר כי “עצם זה שהם נותנים את הדגש על כל האזור ולא רק על טורקיה, זה בעצם הניסיון הטורקי להעמיק פה איזשהו שיתוף פעולה אזורי”. החוקר חושף כי “טורקיה, סוריה, ירדן, עיראק ולבנון הקימו פה איזשהו מטה מבצעים משותף”, כביכול נגד דאעש, אך למעשה משמש לחיזוק ההשפעה הטורקית.
הנרטיב הטורקי לגבי הפעילות הישראלית בסוריה מעניין במיוחד. “בתקשורת הטורקית מתעלמים מהקשר המיוחד בין העם הדרוזי לבין מדינת ישראל”, מגלה כהן ינרוג’ק. “הם מציגים את הדרוזים ככלי שימושי של מדינת ישראל כדי לערער על היציבות של המדינה הסורית”. מנקודת המבט הטורקית, “תפיסת הביטחון הישראלית מבוססת על גרימת אי-יציבות בכל המדינות המזרח-תיכוניות, כולל סוריה”.
השיחה בין ארדואן לג’ולאני מסמנת יותר מאשר שיתוף פעולה, היא מכריזה על מי באמת מנהל את המופע בדמשק. “אני חושב שזו עוד פעם הצהרה מפורשת שכולם יבינו פה מי עומד מאחורי המשטר הזה, מי הפטרון העל של המשטר אל ג’ולאני”, מדגיש החוקר. “בסופו של דבר, אחרי ההפצצה, אל ג’ולאני רץ לזרועותיו של ארדואן ולא לזרועותיו של מנהיג אחר במזרח התיכון”.
האישור הבינלאומי לתפיסה זו הגיע ממקום בלתי צפוי. “במסיבת העיתונאים בין ראש הממשלה נתניהו לבין דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בוושינגטון, אז גם דונלד טראמפ בירך את ארדואן מול המצלמות, ואמר שהוא לקח את סוריה”, מזכיר כהן ינרוג’ק. “אחרי הניתוח של נשיא ארצות הברית, אחרי ההצהרה הזאת, גם הטלפון הזה, מבחינתי זה חותמת”.
השאלה המרכזית נשארת פתוחה: מה יקרה אם ישראל תמשיך בתקיפותיה? כהן ינרוג’ק נמנע מספקולציות, אך מדגיש נקודה חשובה: “מדינת ישראל הציבה פה קו אדום מאוד ברור, והצד השני חשב שמדינת ישראל לא תגיב למעשים האלה, אז הוכחנו שהקווים האדומים שלנו הם אדומים ואינם ורודים”.
כך, בעוד הקלפים מתערבבים מחדש במזרח התיכון, נראה כי טורקיה מצליחה להפיק את המירב מהמשבר הסורי, ואילו ישראל מוצאת עצמה במצב מורכב יותר ממה שתכננה.
