במהלך דרמטי שמוגדר על ידי הממשלה הבריטית כ”שינוי הדמוקרטי המשמעותי ביותר בדור האחרון”, הוכרז היום כי בני 16 ו-17 יזכו לזכות הצבעה בכל הבחירות בבריטניה – כולל הבחירות לפרלמנט, לרשויות המקומיות ולמשאלי עם.
המהלך מגיע כחלק מ”רפורמה מקיפה לחיזוק האמון בדמוקרטיה”, במסגרת התחייבות בחירות של מפלגת הלייבור, וכעת – עם קידום החוק החדש – בריטניה תצטרף לסקוטלנד ולוויילס שכבר העניקו לבני נוער את הזכות להצביע.
סגנית ראש הממשלה אנג’לה ריינר מסרה בהצהרה: “יותר מדי זמן, האמון הציבורי בדמוקרטיה שלנו נשחק. אנחנו שוברים מחסומים ומאפשרים ליותר אנשים להשתתף בחיים הדמוקרטיים – כדי לחזק את יסודות החברה שלנו לעתיד.”
זהות בקלפי: גם כרטיס אשראי יתקבל
בנוסף לשינוי גיל ההצבעה, הרפורמה כוללת הקלה משמעותית בכללי הזיהוי הנדרשים בקלפי. החל מהבחירות הקרובות, אזרחים יוכלו להשתמש בכרטיס אשראי בריטי כבעל תוקף לזיהוי, לצד תעודות כמו רישיון נהיגה או כרטיס ותיק צה״ל בריטי – גם בגרסה דיגיטלית.
מהלך זה נועד לטפל בירידה בשיעורי ההצבעה, לאחר שהנתונים מהבחירות של 2024 הראו כי כ-750,000 איש נמנעו מהצבעה בשל היעדר מסמכי זיהוי תקפים. הממשלה מקווה שהשינויים יסייעו בשיפור הנגישות לקלפי – מבלי לפגוע באבטחת הבחירות.
הגנה על הדמוקרטיה: מלחמה בתרומות זרות והסתה
האסטרטגיה החדשה כוללת גם שורת צעדים נגד התערבות זרה במערכת הפוליטית. בין הצעדים: איסור על תרומות מחברות קש (Shell Companies). בדיקות “הכר את התורם” על תרומות של מעל 500 פאונד. סמכות להטיל קנסות של עד חצי מיליון פאונד על עבירות מימון פוליטי.
בנוסף, התוכנית כוללת הגנות מוגברות לפעילים ולמועמדים – בעקבות נתונים מדאיגים מהבחירות האחרונות, שם 55% מהמועמדים דיווחו על איומים או הטרדות. כתובת המגורים של מועמדים לא תפורסם עוד, ועונשים על פגיעה בפעילים פוליטיים יחמירו.
רישום אוטומטי והנגשה דיגיטלית
לצד השינויים, בריטניה תקדם מערכת רישום מצביעים אוטומטית, בדומה לזו שבאוסטרליה וקנדה. המטרה: לצמצם בירוקרטיה, לאפשר הצבעה פשוטה יותר, ולהעלות את שיעור ההשתתפות בבחירות – במיוחד בקרב צעירים.
שרת הדמוקרטיה הבריטית, ראשאנרה עלי, אמרה: “אנו מעדכנים את הדמוקרטיה כך שתתאים למאה ה-21. זהו צעד היסטורי שישיב את אמון הציבור וישלב יותר קולות צעירים בהליך הדמוקרטי.”
המהלך הבא: חוק בחירות חדש
בכדי ליישם את הרפורמות, הממשלה תביא בקרוב לאישור הפרלמנט הצעת חוק מקיפה, שתעגן את השינויים בחוק. לאחר מכן, צפויה חקיקת משנה שתגדיר את פרטי היישום.
האם המהלך יגיע גם לישראל?
הרפורמה הבריטית עשויה לעורר דיון גם בישראל, כאן גיל ההצבעה עומד על 18, והשיח הציבורי בנוגע לשילוב צעירים במערכת הפוליטית נמצא עדיין בראשיתו. האם ישראל תלך בעקבות בריטניה? ימים יגידו.
