בעקבות המצב בעזה: באיחוד האירופי דנים על רשימת צעדים פוטנציאלים בנוגע להמשך שיתוף הפעולה בינם לבין ישראל. דווח כי באיחוד דנים בסדרת אפשרויות, כולל השעיה מלאה של ההסכם – כך לפי טיוטה שדלפה ל”פוליטיקו” ופורסמה היום (חמישי). ההצעות הנוספות כוללות השעיה חלקית של ההסכם, או: “הדיאלוג הפוליטי” – כפי שנכתב, בין בריסל לממשלתו של בנימין נתניהו. ההצעה תדרוש תמיכה של כל 27 המדינות החברות – צוין בדיווח.
נזכיר כי בחודשים האחרונים התקיימו שני דיונים של שרי החוץ של האיחוד האירופי בנושא הקפאת הסכם האסוציאציה עם ישראל. פעמיים ההצבעות הסתיימו בהחלטה “לבחון ולעקוב”, וזאת לאחר שציינו את עניין הכנסת הסיוע לרצועה. בתוך כך, היום ישראל התירה לראשונה לאו”ם להכניס דלק לעזה.
בדיווח של “פוליטיקו” צוין כי “השעיית פרק הסחר” של ההסכם עם ישראל “תבטל את העדפות הסחר למוצרים ישראלים שיכולים להיכנס לשוק של האיחוד האירופאי – ההחלטה תוחלט בהצבעה של רוב מוחלט במועצה”. עוד צוין כי זה הסעיף שיותר סביר שיעבור, מאשר השעייה כללית של ההסכם כולו. עוד ציינו כי איסור פוטנציאלי על כל היבוא מהתנחלויות ביהודה ושומרון ידרוש הסכמה מלאה מהמדינות החברות. עם זאת, המסמך מציין שגם מדינות בודדות יכולות ליישם את המדיניות הזו גם ברמה הלאומית.
הצעות חלופיות נוספות שנשקלו, כך לפי הטיוטה, כוללות את חסימתה של ישראל מתוכניות של האיחוד האירופי שנועדו לסטודנטים ולמדענים, כגון “תוכנית ארסמוס” שמטרתה קידומה של מערכות השכלה מחוץ לאיחוד האירופי, או תוכנית “הורייזון” האירופאית שפועלת ליצירת שיתוף פעולה במחקר פיתוח וחדשנות בין גופים ישראלים ואירופאים. עוד אופציה שנשקלת היא הגבלת שיתוף הפעולה הנוכחי. יש לציין שהאופציה הזו עלתה בעבר.
הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון (שרת החוץ של האיחוד), קאיה קאלאס, קיבלה משימה לגבש הצעות בנושא בעקבות פגישה של מנהיגים אירופאיים ביוני, תוך התמקדות בשאלה באילו צעדים ניתן לנקוט נגד ישראל – למרות התנגדות מהונגריה וגרמניה, המשמשות כבעלות ברית חזקות באיחוד.
זאת לאחר סקירה של האיחוד האירופי שקבעה כי “יש אינדיקציות שישראל תפר את חובותיה בתחום זכויות האדם תחת סעיף 2 של הסכם השיתוף בין האיחוד האירופי וישראל“. עוד נכתב בהערכה, כפי שדווח ב”פוליטיקו”: “בתגובה להתקפות הטרור של 7 באוקטובר 2023, ישראל פתחה במסע צבאי אינטנסיבי, הכולל שימוש בנשק עם השפעות שטח רחבות באזורים צפופי אוכלוסייה, והגבלות חמורות על כניסה וחלוקה של סחורות ושירותים חיוניים לעזה”. עוד צוין כי המסמך יידון על ידי שרי החוץ מרחבי האיחוד האירופי בפסגה שתתקיים ביום שלישי.
מוקדם יותר היום, קאלאס אמרה שהושג הסכם שיבטיח את הגעת הסיוע לעזה, שיבחה את שיתוף הפעולה עם הממשלה הישראלית ואמרה: “האיחוד מצפה לראות שמשלוחי האספקה נעשים בימים הקרובים”.
נזכיר כאמור, כי זו אינה הפעם הראשונה שדנים בנושא הסחר בין האיחוד לישראל או בהשעיית יחסים. במאי האחרון דנו באיחוד על הצעתה של הולנד להשעות את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, וההחלטה התקבלה ברוב קולות (17 בעד, 10 – נגד). בסוף הדיון, נקבע כי הסכם האסוציאציה עם ישראל “ייבחן” וכי במקביל יתבצע מעקב אחר המצב ההומניטרי בעזה ובאספקת הסיוע לרצועה. אל קריאתה של הולנד הצטרפו מדינות נוספות, ביניהן גם צרפת, שאמרה ב-20 במאי כי היא תומכת במהלך.
ביוני, שרי החוץ של האיחוד האירופי דנו בדו”ח הסקירה של סעיף 2. אז, לא הוטלו סנקציות על ישראל. הדיון התקיים כהמשך לישיבת שרי החוץ במאי, ולאחר ששירות החוץ האירופי (EEAS) דו”ח חריף, שכלל טענות להרס תשתיות אזרחיות, פגיעה במעברים הומניטריים והפרעה להעברת סיוע לעזה.
אולם, כבר במרץ 2023 האיחוד האירופי קיים דיון ראשון מסוגו בנושא “ההדרדרות הדמוקרטית של ישראל וההשלכות על השטחים הכבושים”, אולם אז צוין כי לא תהיה הקפאה או השעיה של הסכם האסוציאציה עם ישראל, משום ש”ההסכם נחתם מול מדינת ישראל, לא מול ממשלה כזו או אחרת”.
בשנת 2024, שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו על כינוס קרוב של מועצת האסוציאציה עם ישראל, ובהודעת הנציגה קאלאס נמסר כי הכינוס יתקיים בהקדם האפשרי, זאת לאחר שבמשך מספר שנים לא כונסה המועצה, כשב-2022 התקיים מפגש ראשון מזה יותר מעשור שחלקו התנהל באופן מקוון בגלל הקורונה.
