בית המשפט העליון של ארצות הברית סולל את הדרך לממשל טראמפ לקדם קיצוצים נרחבים במשרות ממשלתיות – החלטה שעלולה להוביל לפיטורים של עשרות אלפי עובדים תוך עיצוב מחדש של הבירוקרטיה הפדרלית. הבוקר (רביעי) דווח בסוכנות הידיעות “רויטרס” כי אחרי שבפברואר האחרון הוציא הנשיא האמריקאי צו נשיאותי שהורה למשרדים להתכונן לפיטורים המוניים, אתמול, בהוראתו של דונלד טראמפ, הגה הממשל תוכניות אשר תצמצם את כוח האדם במשרדי החקלאות, המסחר, הבריאות ומשאבי אנוש, המדינה, האוצר, החיילים המשוחררים ויותר מתריסר משרדים אחרים.
בצו קצר ולא חתום אמר בית המשפט כי ממשל טראמפ “צפוי להצליח” בטענתו כי ההנחיות שלו נמצאות בסמכותו מבחינה משפטית.
ההחלטה היא הניצחון האחרון למאמציו הרחבים יותר של טראמפ לבסס את כוחו ברשות המבצעת. בית המשפט העליון צידד בטראמפ בכמה מקרים על בסיס חירום מאז חזר לתפקידו בינואר, כולל פינוי הדרך ליישום חלק ממדיניות ההגירה הנוקשה שלו.
החלטת בית המשפט העליון אתמול ביטלה את הצו של השופטת המחוזית סוזן אילסטון מסן פרנסיסקו שניתן בחודש מאי וחסם זמנית פיטורים פדרליים בקנה מידה גדול.
אילסטון פסקה אז כי טראמפ חרג מסמכותו כשהורה על צמצום הממשלה מבלי להתייעץ עם הקונגרס, שהקים ומימן את המשרדים המדוברים.
“כפי שההיסטוריה מוכיחה, הנשיא רשאי לארגן מחדש סוכנויות פדרליות באופן נרחב רק כאשר הקונגרס מאושר”, כתבה אילסטון.
בעוד שההחלטה שהתקבלה אתמול הסירה מכשול משפטי מרכזי אחד בפני הבית הלבן, בית המשפט ציין כי הוא אינו מעריך את החוקיות של תוכניות פיטורים ספציפיות בסוכנויות פדרליות.
הצעות הפיטורים הללו, שחלקן הוגשו מוקדם יותר השנה, עדיין עשויות להיתקל באתגרים משפטיים ממגוון סיבות, כולל התנגדות לאיגודים, הגבלות סטטוטוריות והגנות על שירות המדינה.
הבית הלבן אמר בהצהרה כי ההחלטה היא “ניצחון מוחלט לנשיא ולממשלו”, שחיזק את סמכותו של טראמפ ליישם “יעילות ברחבי הממשל הפדרלי”.
עם זאת, שני מקורות בבית הלבן המכירים את הנושא וביקשו להישאר בעילום שם, אמרו כי הפסיקה אינה מאפשרת לסוכנויות לבצע פיטורים באופן מיידי. אחד המקורות אמר כי עיכובים נוספים או מכשולים משפטיים “עלולים לשנות את היקף ותזמון הקיצוצים”.
קבוצה של איגודים, עמותות וממשלות מקומיות שתבעו לחסום את הפיטורים ההמוניים של הממשל אמרו כי הפסיקה “הנחיתה מכה רצינית על הדמוקרטיה שלנו ומעמידה בסכנה חמורה שירותים שהעם האמריקאי מסתמך עליהם”, והבטיחו להמשיך להילחם ככל שהתיק מתקדם.
התובעים הזהירו במסמכים שהוגשו לבית המשפט כי תוכניותיו של טראמפ, אם יורשו להתקדם, יביאו לפיטורים של מאות אלפי עובדים.
עם כניסתו לתפקיד בינואר, טראמפ השיק קמפיין מסיבי לקיצוץ כוח העבודה האזרחי הפדרלי בהובלת איש העסקים המיליארדר אילון מאסק והמחלקה שלו ליעילות ממשלתית.
מאסק וסגניו הצעירים ברובם עברו מיד לסוכנויות ממשלתיות מרכזיות, פיטרו עובדים, קיבלו גישה למערכות מחשב ממשלתיות וסגרו למעשה שתי סוכנויות – הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי והלשכה להגנת הצרכן הפיננסי.
טראמפ ומאסק אמרו שצריך לצמצם את הביורוקרטיה הפדרלית המנופחת. איגודי העובדים הפדרליים ורוב הדמוקרטים אומרים שהקיצוצים עד כה, והתוכניות לפיטורים המוניים נוספים, בוצעו באופן אקראי, מה שהוביל לכאוס בתוך סוכנויות רבות ומאיים על שירותים ציבוריים חשובים כמו טיפול בתביעות ביטוח לאומי.
עד סוף אפריל, כ-100 ימים לאחר תחילת המאמצים, הרפורמה הממשלתית הובילה לפיטוריהם, התפטרותם ופרישתם המוקדמת של 260 אלף עובדי מדינה, לפי דיווח של “רויטרס”.
השופט הליברלי קטנג’י בראון ג’קסון היה השופט היחיד מתוך תשעת השופטים שהתנגד בפומבי להחלטה, ומתח ביקורת על “ההתלהבות המופגנת של בית המשפט לתת אור ירוק לפעולות המפוקפקות מבחינה משפטית של הנשיא הזה בעמדת חירום”.
ההחלטה שניתנה אתמול מתווספת לניצחונות של טראמפ בבית המשפט העליון מאז נכנס לתפקידו: בית המשפט איפשר לממשל טראמפ לחדש את גירוש המהגרים למדינות אחרות מבלי להציע להם הזדמנות להראות את הנזקים שהם עלולים להתמודד איתם ולסיים את המעמד החוקי הזמני שהוענק בעבר מטעמים הומניטריים למאות אלפי מהגרים.
בנוסף, הוא איפשר לטראמפ ליישם את האיסור שלו על טרנסג’נדרים בצבא ארצות הברית, חסם צו של שופט שהממשל יעסיק מחדש אלפי עובדים שפוטרו והגביל את כוחם של שופטים פדרליים לכפות פסיקות כלל-ארציות הפוגעות במדיניות הנשיאותית. רוב ההחלטות הללו הוצאו כצווי חירום, הידועים בכינוי “רשימת הצללים”.
