בזמן שבתל אביב מנת פלאפל הפכה מזמן לפריט יוקרה שמגרד את ה-30 שקלים, הרחק משם, בפאתי בני ברק סמוך לצומת גהה, שתי פלאפליות מקומיות מזכירות לכולם שפלאפל היה ונשאר אוכל רחוב עממי.
עד לא מזמן נמכרה מנת פלאפל במקום בתשעה שקלים בלבד. עשרים מטר משם, פלאפליה נוספת הציעה את אותה המנה בשקל פחות – שמונה שקלים. לא עבר זמן רב וכיום נמכרת המנה בשישה שקלים בלבד.
כשהגענו לשם, התור היה לא קטן. אנשים חיכו בסבלנות למנה החמה והטרייה, שכללה כדורי פלאפל זהובים, חצילים מטוגנים, סלט טרי וצ’יפס. בשקית נפרדת נמכר צ’יפס קטן בחמישה שקלים, גדול בעשרה שקלים, ופחית שתייה בשישה שקלים – מחירים שהפכו מזמן לחלום בתל אביב.
“פה זה לא תל אביב”, אמר לנו נחום, תושב האזור שעמד בתור עם שלושת ילדיו. “פלאפל זה אוכל של העם. זה לא צריך לעלות יותר מעשרה שקלים, גג. טוב שיש פה תחרות, אנחנו מרוויחים”. שלי, שגרה בפרדס כץ, חייכה ואמרה: “בדרך הביתה מהעבודה אני תמיד קונה פלאפל. בתל אביב הייתי משלמת פי ארבעה. כאן אני אוכלת, שבעה ומשלמת פחות מעשר שקל, זה נשמע לך הגיוני”.
“יש פה פלאפל טעים, חם, עם חצילים וצ’יפס – מה עוד צריך?”, אמר לנו מיכאל, שהגיע עם אשתו והילדים. “האמת, באנו לפלאפל בשישה שקלים אבל התור היה ארוך מדי, אז עברנו לפלאפל של השמונה שקלים. בסוף זה שני שקלים הבדל, עדיין זול”.
בישראל של 2025, שתי הפלאפליות הללו יצרו מצב יוצא דופן, אנשים חוזרים להרגיש שפלאפל הוא באמת מנת רחוב פשוטה ולא פריט יוקרה. “כל עוד המחיר בפחות מ-10 שקלים”, סיכם בחיוך יעקב, נהג מונית שעצר לקנות ארוחה זריזה, “אנחנו נקבל פלאפל טוב בזול. זה הכי ישראלי שיש”.