טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, פרסם ניתוח מקיף תחת הכותרת: “יחידת רדואן – חיסול פעיליה מלמד על ניסיונות חזרה לדרום הליטאני ולבניית כשירות מבצעית”.
הניתוח סוקר את פעילות צה”ל כנגד יחידת רדואן במהלך המלחמה האחרונה מול חזבאללה ועד לכניסת הפסקת האש לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 — ואת המשמעויות המבצעיות הנגזרות מהתנהלות הארגון מאז.
לדברי בארי: “במהלך המלחמה נגד חזבאללה ועד לכניסת הפסקת האש לתוקף (27 בנובמבר 2024), יחידת רדואן ספגה, להערכתנו, מכה אנושה. צה”ל התמקד בפגיעה ביכולות ובתשתיות של יחידת רדואן לאורך קו המגע בפרט ובשטח לבנון בכלל. בנוסף על כך, בוצע ריכוז מאמץ בהקשר חיסולי מפקדיה הבכירים (31 מפקדים בכירים חוסלו), חיסול פעילים בכירים מהמערכים השונים של היחידה וחיסולם של מאות מפעילי היחידה”.
בארי מעריך כי “יחידת רדואן הוצאה (לפחות באופן זמני) מכשירותה לביצוע משימתה המרכזית לפלוש לגליל באופן נרחב במתכונת המקורית. גם הסיכוי לביצוע מתווה פלישה במתכונת יותר מצומצמת (פלישה של ‘רק’ עשרות רבות או ‘רק’ מאות בודדות של פעילים) הוא נמוך ביותר”.
מאז הפסקת האש, כך לפי הנתונים שאסף המרכז, תועדו ואומתו 108 חיסולי פעילי חזבאללה מהחומר הגלוי. מתוכם, 13 פעילים — כ-12% — היו אנשי יחידת רדואן. בארי מציין כי מדובר באחוז גבוה ביחס לגודל היחידה מסך כוח האדם הצבאי של חזבאללה. עוד מציין הניתוח כי “כל 13 הפעילים של יחידת רדואן שחוסלו מאז הפסקת האש, חוסלו באזור שמדרום לליטני (“אזור 1701″)”.
לדבריו, “החיסול המאומת הראשון מהחומר הגלוי של פעיל מיחידת רדואן בוצע ב-04 במרץ 2025 (עד תאריך זה תועדו על ידנו מהחומר הגלוי 26 פעילי חזבאללה מחוסלים מיחידות ומערכים אחרים, שרובם היו להערכתנו מהיחידות הגיאוגרפיות). על פי מועד החיסול הראשון, נראה כי יחידת רדואן החלה לחזור פיזית לאזור מדרום לליטני, לכל המאוחר כשלושה חודשים לאחר תחילת הפסקת האש”.
לטענת בארי, “נראה כי בחודשים הראשונים לאחר הפסקת האש ולאור הפגיעה בה, יחידת רדואן הורידה פרופיל וייתכן כי אף התרחקה פיזית מדרום לבנון, בדגש על האזור מדרום לליטני”. הוא מוסיף כי “החל מחודש מרץ 2025 (המועד בו החלו להיות מחוסלים פעילי רדואן), פעילי רדואן המחוסלים מהווים 26.5% מסך הכול 49 פעילי חזבאללה שחוסלו מדרום לליטני”.
הניתוח מצביע על תהליך של שיקום ובניין כוח מצד היחידה: “פעילי יחידת רדואן החלו לבצע פעולות שיקום ובניין כוח, שבמסגרתן, נוכחותם המחודשת בדרום לבנון בכלל ומדרום לליטני בפרט היא הכרחית. נראה כי הנוכחות והפעילות המחודשות הללו, החלו להיקלט גם בסנסורי איסוף המודיעין של צה”ל. כידוע, סנסורי איסוף מודיעין אינם הרמטיים ובהתאם לכך פעולות הסיכול אינן הרמטיות”.
בארי מסכם את המגמה שניכרת מהממצאים: “להבנתנו, הנתונים והמספרים הגלויים מספרים סיפור ומצביעים על ניסיונות חוזרים ונשנים של יחידת רדואן לשוב ולפעול בדרום לבנון, באופן שלהערכתנו ברובו אינו גלוי”.
עוד מוסיף ראש מחלקת המחקר של עלמא, כי מהחומר שנבחן ניתן ללמוד על שינוי בתוכניות המבצעיות של חזבאללה: “במסגרת בניית התוכניות המבצעיות העדכניות של יחידת רדואן, היא מתמקדת בבניית מוכנות לביצוע פעולות טרור ממוקדות כנגד נוכחות צה”ל בדרום לבנון או בחדירה לישראל. מהפרטים העולים מהפרסומים השונים על חיסולי פעילי יחידת רדואן בדרום לבנון ניתן להבין, כי יחידת רדואן ‘מחשבת מסלול מחדש’ ובונה מחדש תוכניות מבצעיות כדי להיות במוכנות להוציאן לפועל”.
לדבריו, פעולות כאלה “יכולות לדוגמא לבוא לידי ביטוי בניסיון חדירה באזור ממוקד לשטח ישראל באמצעות חוליות קטנות, מתווה פיגוע כנגד כוחות צה”ל הנמצאים בשטח לבנון (מטען, ירי מנגד, חדירה למוצב) וכדומה”. בהתאם לכך, מדגיש בארי את החשיבות בהמשך פריסת צה”ל לאורך הגבול: “נוכחותם ופריסתם הנוכחית של כוחות צה”ל באזור הגבול עם לבנון היא הכרחית”.
גם פריסת צבא לבנון אינה מהווה לדבריו גורם שמספק הרתעה או שליטה ממשית: “לאחרונה פורסם כי צבא לבנון נפרס (נוכח) בכ-80 אחוז מהשטח הנמצא מדרום לליטני. ברם, לא ניתן להסיק מכך, שהוא גם שולט בכל השטח בו הוא נפרס ונוכח. אנו מטילים ספק רב בכך שצבא לבנון יכול למנוע את פעילותה של יחידת רדואן בדרום לבנון”.
בסיום הניתוח קורא בארי לשימור היכולות הביטחוניות של היישובים על הגבול: “לצד היערכות צה”ל בדרום לבנון נדרש שימור יכולת יישובי הגדר להגן על עצמם בשימור כשירות כיתות הכוננות כקו הגנה אחרון בסיטואציה בה יצליחו מספר מחבלים מועט לחדור ליישוב”.
