היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיבה לעתירות לבג”ץ נגד החלטת הממשלה להקים ועדת שרים שתערוך לה שימוע לפני פיטוריה – שימוע שצפוי להתקיים ביום שני בשבוע הבא.
היועמ”שית מגיבה לעתירה אותה הגישה קבוצת מבצר הדמוקרטיה, המיוצגת על ידי עו”ד דפנה הולץ לכנר, אשר פורסמה לראשונה ב”מעריב”. היועמ”שית מבקשת מהשופטים להוציא צו ביניים שימנע מהממשלה לכנס את ועדת השרים ולערוך לה את השימוע.
היועמ”שית טוענת כי קידום הפיטורין שלה על ידי ועדת שרים אינו עומד בדרישות הדין, וכי יש להיצמד למסקנות דוח שמגר. “ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית בהקשרי המינוי וסיום הכהונה היא קו מנחה, השזור לאורכו ולרוחבו של דוח ועדת שמגר, ומהווה את הערובה המרכזית שגובשה בעבודת הוועדה לשם הבטחת עיקרון העצמאות המקצועית החיוני לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה”.
“הרעיון המרכזי שביסוד דוח שמגר לעניין מינוי והפסקת כהונת יועץ משפטי לממשלה הוא מניעת שליטה בלעדית של הממשלה בהליך, נוכח תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף, כראש התביעה הכללית ובשל המתח המובנה האפשרי שבין עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה”, כתבה היועמ”שית.
היועמ”שית הוסיפה וטענה כי העובדה שההחלטה להקים ועדת שרים התקבלה לאחר שהממשלה כשלה בהקמת הוועדה המקצועית, “הובילה לכך שוועדת השרים אינה יכולה לקיים שימוע בלב פתוח ונפש חפצה. במצב דברים זה אין מדובר בשימוע המתקיים על פי דין, אלא בשימוע למראית עין“.
“היועץ המשפטי לממשלה ממלא אפוא את התפקיד הבכיר ביותר ברשות המבצעת בשמירה על שלטון החוק במדינת ישראל”, כתבה היועמ”שית. לדבריה, “פעילותו התקינה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה מהווה את אחת הערובות המרכזיות לשלטון החוק במדינת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בצד היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה וליחידותיה, מסייעים לממשלה לקדם את מדיניותה ומהווים “קו ההגנה הראשון” של שלטון החוק”.
עוד נטען כי “השיקול המרכזי העומד בבסיס החלטת הממשלה לשנות את כללי המשחק הוא רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי, שאיננו נתון לחובה הקיימת לקבל המלצה של הוועדה המקצועית-ציבורית, מתוך חשש כי המלצה זו תהא שונה מעמדת הממשלה ותקשה עליה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית. די גם בפגם מנהלי חמור זה, לבדו, העולה כדי “שיקול זר”, כדי להצדיק את ביטולה של ההחלטה”.
לדברי היועמ”שית, “החלטת הממשלה קובעת תקדים מסוכן לפיו עצם קיום תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בהצבת גדרות משפטיים לפעילות הממשלה, פעולה המלווה מטבע הדברים בחילוקי דעות מקצועיים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי לממשלה, ומטעם זה נקבע בדוח ועדת שמגר כי אחת מדרישות התפקיד הוא קיומו של “עמוד שדרה” מקצועי, תהווה עילה מספקת בידי שרי הממשלה לשינוי יסודי וטקטוני של הליך הפסקת הכהונה של היועצים המשפטיים לממשלה באשר הם”.
עוד כתבה: “הליך סיום כהונה פוליטי זה משנה מן היסוד את אופיו, עצמאותו, ממלכתיותו ויכולתו של כל יועץ משפטי לממשלה לעתיד לבצע את תפקידו ולהיות לשומר סף ולהבטיח את תקינות פעילות הממשלה בגדרי הדין. פגיעה זו מקרינה באופן ישיר על פעילותם של כלל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. היא גם מקרינה על עצמאותם של הגורמים המשפטיים הממלאים תפקידים אחרים במערכת אכיפת החוק”.
היועמ”שית הגדירה את ההחלטה כ”שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה, שינוי המתגבש כהרף עין, עם קבלת החלטת הממשלה . לא ניתן להפריז בהשפעתו של מהלך זה, לו השפעות עומק ורוחב על מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושלטון החוק בישראל”.
“מול הנזק הכבד שטמון באי-הקפאת החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות, אין אינטרס ציבורי המצדיק קידום ההחלטה טרם הכרעה בעתירות לגופן”, טענה היועמ”שית וביקשה מבג”ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את המהלך לפיטוריה.
