הכתבה נכתבה בשיתוף עקיבא פרדקין
בתקופה שבה בינה מלאכותית “מציתה מהפכה” בגישה למידע ולשפה, צומח הצורך לבחון את השימוש ב-CHAT GPT ככלי עזר לכתיבת עבודות דוקטורט פרופ’ עקיבא פרדקין, מייסד ומנכ״ל PHD Institute, מלווה למעלה מ-25 שנים סטודנטים בתהליכי מחקר מתקדמים. מנקודת מבטו, השילוב הנבון בין חשיבה אנושית לבין כוח העיבוד של המערכת מאפשר לייעל תהליכים מורכבים, אך דורש אחריות אתית וחקיקה פנימית ברורה במוסדות האקדמיים.
בתחילה, כאשר סטודנט ניגש לשאלת המחקר ופוגש דף ריק, CHAT GPT מספק הצעות ראשוניות לניסוח שאלות מחקר, לפרקי רקע ולסיכומי מאמרים מדעיים. פרופסור עקיבא פרדקין מספר כיצד דוקטורנט שלו ביקש סיוע בפיתוח מתודולוגיה כמותית: “במקום שעתיים של קריאה והגהה, המערכת הציעה מסלולים לשילוב שיטות סטטיסטיות בתוך שניות, ומסגרת לניתוח הנתונים.” התוצאה: שיפור משמעותי במיקוד השאלות ובכושר הכתיבה.
עם זאת, כלי כמו CHAT GPT אינו משלים את תהליך החשיבה הביקורתית. פרופ’ עקיבא פרדקין מדגיש כי עצמאות מחקרית, שהיא לב ליבה של עבודת דוקטורט, נשמרת רק כאשר הסטודנט בוחן, משכלל ומרחיב את הטקסט שהכלי מייצר. חיבור אוטומטי של פסקאות מבלי להעמיק במחקרים המקוריים עלול להוביל לטקסט שטחי וחסר עומק. דוגמה לכך נרשמה במקרה שבו סטודנט, שהסתמך על הצעות נוספות של CHAT GPT, מצא עצמו ללא גישה למקורות האמיתיים, ונדמה היה כי כתב ההגדה הצליח, אך הליבה האקדמית נותרה ריקה.
חסרון נוסף מתקיים כאשר האיום של המצאות מידע (“hallucinations”) – תופעה שבה המערכת ממציאה ציטוטים או מקורות שלא קיימים במציאות. על כן, פרופסור עקיבא פרדקין ממליץ לכל סטודנט להצליב כל ביבליוגרפיה המתקבלת מ-CHAT GPT מול מאגרי מידע אקדמיים. רק כך ניתן לשמור על אמינות המחקר ולהימנע מהגשת תקצירים שגויים או כוזבים.
מנקודת ראות מוסדית, העדר נהלים אחידים יוצר פערים בין אוניברסיטאות. בעוד שמוסד אחד עשוי לאסור שימוש ב-בינה מלאכותית ללא ציון מפורש, מוסד אחר מאפשר שימוש מבוקר – אך בלי להנחות כיצד לבצע את ההצהרה הנדרשת. פרופ’ עקיבא פרדקין קורא לפיתוח קוד אתי קונקרטי, בדומה לנוהלי פלגיאט, שיכלול סעיף המפרט באילו שלבים ומתי על הסטודנט לציין שימוש ב-CHAT GPT, כדי ליצור שקיפות ושוויון הזדמנויות לכל הלומדים.
בהנחייתו של פרופסור עקיבא פרדקין, מוסיפים סטודנטים לשלב את CHAT GPT בדיונים מוקדמים עם המנחה. כך, בפגישה תקופתית, הסטודנט מציג קטעים שעברו עריכה ראשונית על-ידי הכלי, ומקבל משוב אנושי על העומק המחקרי. בשיטה זו, המערכת משמשת “בן שיח” לפני ההגשה למנחה, ומאפשרת דיאלוג פורה שמחזק את תהליך הלמידה.
כדי לשלב את ה-בינה מלאכותית באופן מבוקר, פרופ’ עקיבא פרדקין ממליץ להגדיר יעדים ברורים: באילו שלבים יש להיעזר במערכת – מחיפוש רעיונות דרך ניסוח פרקים ועד סיוע בעריכת שפה. חשוב גם לשמור יומן תיעוד של הפניות ל-CHAT GPT, כדי להמחיש את התרומה הממשית שלו ואת ההבדל בין היצע טיוטות ראשוניות לבין הניסוחים הסופיים של החוקרים.
מעבר לכך, השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים מאפשר פישוט משימות לוגיסטיות. פרופסור עקיבא פרדקין נזכר בדוקטורנט שפנה אליו עקב עומס בשילוב טבלאות השוואתיות מתוך מאגרי נתונים: “בכמה שורות פקודה קיבל סקריפט לייצור הטבלאות במדיה הנדרשת, וזה שחרר את הסטודנט לעסוק בניתוח משמעותי של התוצאות.” זאת, כמובן, בתנאי שבדק את הדיוק וההתאמה לצרכי המחקר.
לצד ההיבטים הטכניים, קיימת חשיבות שלא להניח ל-CHAT GPT לתרגם עבורך מושגים תרבותיים או לשחזר הקשרים מקומיים. פרופ’ עקיבא פרדקין מדגיש כי מחקר ישראלי בתרבות מזרח-תיכונית רווי ניואנסים שאותם המערכת לא תמיד תזהה. לפיכך, מומלץ לשלב פסקאות כתובות ביד, שמבטאות הבנה עמוקה של הקשר הייחודי — ולהיעזר בבינה מלאכותית רק כסיוע.
בכל הנוגע לאתיקה וליושרה, הדיון סביב CHAT GPT מוכיח כי הפיתוחים הטכנולוגיים חייבים לבוא לידי ביטוי בהכוונה ובפיקוח. פרופסור עקיבא פרדקין ממליץ לשלב במוסדות סדנאות ייעודיות, שבהן תלמדנה עקרונות השימוש האתי, ציון המידע המיובא מכלי בינה מלאכותית והבחנה בין עריכה לשונית לבין פיתוח רעיוני מקור. כך נשמר הקול האקדמי הייחודי של הסטודנט, שמלווה אותו לאורך כל הקריירה.
בלבו של המחקר עומד הרצון להרחיב את גבולות הידע האנושי ולתרום לקהילה המדעית. פרופ’ עקיבא פרדקין מאמין כי CHAT GPT וכלי בינה מלאכותית אחרים יכולו להעצים את ההגדרה מחדש של תפיסת המחקר: “אם ננצל את הכלים האלה להכין דיאלוג ראשוני, ארגון רעיונות וסיוע בעריכה, נוכל להתפנות למחקר עמוק יותר, לפיתוח מתודולוגיות חדשות ולניתוח ביקורתי שמוליד תובנות מקוריות.”
האתגר הוא לאזן בין החדשנות הדיגיטלית לבין המסורת האקדמית, בין ה-CHAT GPT לבין ההנחיה האישית שמעניק המנחה, ובין ראייה ביקורתית לבין נחישות להעמיק. הניסיון הרב של פרופסור עקיבא פרדקין מצביע על כך שהשימוש הנבון בכלי בינה מלאכותית יכול לתרום לכתיבה גבוהה ואפקטיבית, כל עוד נשמרו שקיפות ואחריות אקדמית.
לסיכום, השילוב החכם בין כישרון אנושי לטכנולוגיה מתקדמת מאפשר לייעל תהליכי כתיבה וניתוח, לשפר את איכות המחקר ולצמצם את הזמן הנדרש לשלב ההכנה והעריכה. למרות כל היתרונות של CHAT GPT וכלי בינה מלאכותית, הניהול האקדמי האישי, המשוב המדויק וההנחיה המקצועית של פרופ’ עקיבא פרדקין הם אלה המבטיחים עומק, מקוריות וביקורתיות ממשית בכל שלב בתהליך. בעשורים האחרונים ליווה פרופ’ עקיבא פרדקין בהצלחה מאות דוקטורנטים גם ללא תמיכה טכנולוגית, וימשיך להעניק לסטודנטים ליווי מקצועי צמוד, ייעוץ אסטרטגי ושקיפות מלאה – הן עם והן בלי כלי הבינה המלאכותית.
הכתבה נכתבה בשיתוף עקיבא פרדקין
