שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ חשף בדבריו בכנס רשת החינוך נעם-צביה את מה שהגדיר כ”עיוורון מוחלט” בהערכת האיום החות’י על ישראל, כחלק מתיאור רחב יותר של תוכנית ההשמדה האיראנית שלא זוהתה במלואה עד מלחמת “חרבות ברזל”.
בפני מאות מורים שהשתתפו בכנס, הסביר סמוטריץ’ כי ישראל שגתה בהערכתה לגבי המיליציה החות’ית בתימן. “הדוגמא הכי מוזרה, החות’ים הלילה. הרי החות’ים זה פרוקסי שהאיראנים בנו מול סעודיה כמו שהם בנו את חיזבאללה כלפינו”, אמר השר.
לדבריו, ההערכה הישראלית הייתה שכוח החות’ים מצויד ביכולות המותאמות למלחמה נגד סעודיה בלבד: “מול סעודיה צריך רק כטב”מים וטילים של כמה מאות מטרים”. אולם, כפי שהתברר, “לא ידענו שהחות’ים בונים טילים מתחת לאדמה בבונקרים עצומים המסוגלים להגיע לטווח של 2,000 קילומטר כנגד מדינת ישראל”.
סמוטריץ’ סיכם את הכשל המודיעיני בהערכת האיום החות’י במילים חריפות: “היינו בטוחים שזה פרוקסי שמכוון על סעודיה. היה עיוורון מוחלט”. דבריו מרמזים על פער משמעותי בהבנת הממסד הביטחוני את האסטרטגיה האיראנית הכוללת במזרח התיכון.
השר הרחיב גם על האיום האיראני הכולל שלטענתו לא זוהה במלואו: “לא הכרנו את תכנית ההשמדה האיראנית הקונבנציונאלית, מה שנקרא תכנית קאסם סולימאני, שבנה פה רצועת אש חונקת סביב מדינת ישראל למען תכנית כיבוש סימולטנית”.
סמוטריץ’ פירט את מרכיבי התוכנית, שלדבריו כללה “5,000 לוחמי קומנדו של רדואן בחיזבאללה מלבנון, נוח’בות של חמאס מהדרום, 35 אלף לוחמי מיליציות פרו-איראניות בעיראק שאומנו במלחמת האזרחים ורצו לחדור לישראל דרך ירדן”. כל זאת לצד “מאות אלפי טילים מכל החזיתות”.
למרות תיאור הכשלים בהערכת האיום, סמוטריץ’ הציג את המלחמה הנוכחית באור חיובי מבחינה אסטרטגית: “במבט הכולל של ריבונו של עולם יש פה ישועה עצומה”. דבריו מרמזים כי חשיפת התוכנית האיראנית וסיכולה בשלבים מוקדמים יחסית, למרות המחיר הכבד של מלחמת “חרבות ברזל”, מנעה אסון גדול יותר בעתיד.
בהמשך דבריו, חשף סמוטריץ’ פרטים נוספים על חייו האישיים – ועל מחשבותיו להתפטר מתפקידו בעקבות השבעה באוקטובר, שנמנעה על ידי אביו: “אני אומר לכם את האמת – היה שלב שצלצלתי לאבא שלי וביקשתי ממנו לבוא. אבא שלי, מורי ורבי, אמרתי לו ‘אבא אני עוזב’, מכיוון שאם הייתי עושה חשבון נפש והייתי מוצא – הרי זה לא שאין מה לתקן כי אני לא כזה צדיק”.
“אבל אני מסתכל עכשיו על חשבונות לאומיים, אם הייתי מצליח להבין במה אני לא בסדר שכתוצאה מזה גילו כזאת חובה במשמרת שלי, אז אני יכול לתקן, אבל אני לא מוצא. אז משהו לא בסדר, אני הולך, אני יכול להמשיך. ואבא מחזק אותי, ואנחנו ממשיכים לנהל את המלחמה”.
