התקיפה על כלא אווין שבצפון טהראן ב-23 ביוני הותירה את המקום, שידוע לשמצה ברחבי איראן והעולם, חרב על יושביו. עדויות שהובאו בכתבת תחקיר של ה”וושינגטון פוסט”, יחד עם ניתוח תצלומי לוויין, מצביעים על נזק חסר תקדים בשטח בית הסוהר – בו מוחזקים מתנגדי משטר, עיתונאים ואקדמאים.
“הכל היה הריסות”, סיפר אסיר לשעבר שנקלע לאזור בעת התקיפה. “זה היה כאוס מוחלט ואפוקליפטי”. על פי הדיווח, לפחות 71 בני אדם נהרגו, בהם 43 מאנשי צוות הכלא, שני חיילים, ארבעה אזרחים – כולל שני ילדים – ורופא ועובדת סוציאלית עם בנה בן החמש.
בין ההרוגים נמנה גם התובע הבכיר של הכלא, עלי גנאטקר, שתמך בהרשעות של מתנגדי משטר. מודעות אבל ברשתות וברישומי כלא פנימיים, יחד עם ראיונות, אישרו את שמותיהם של ההרוגים.
לפי תמונות לוויין של Maxar Technologies, לפחות 17 מבנים נפגעו, מרוחקים זה מזה עד 600 מטרים. נגרם הרס לבניין ההנהלה, למרכז הרפואי, לתאי הבידוד של אגף 209 ולשער הביקורים – שם נורו אש לעבר אסירים שניסו להימלט.
עד ראייה שהגיע לשער זמן קצר לאחר התקיפה סיפר: “ראיתי גופות רבות שוכבות על הקרקע. איש לא ניגש לבדוק אם הן מתות”. הוא עצמו נשא גופות ומשך פצועים מההריסות.
ילדה מתה בזרועות אביה
בן משפחה שהגיע למקום לשחרר קרוב כלוא תיאר כיצד ילדה קטנה גססה מול עיני אביה שניסה להחיותה במשך שעתיים. מישהי אחרת שנהרגה היא מהראנגיז אימנפור, בת 61, אמנית שצעדה ליד שער המבקרים בשעת התקיפה.
כתוצאה מההרס, חלק מהאסירים הועברו לבתי כלא אחרים, בהם טהרן רבתי וקראצ’אק הידועים בצפיפות ותנאים ירודים. אסירות נותרו באווין לילה נוסף לפני שהועברו, ללא גישה למים, גז או טלפונים. “מי יודע מה יקרה עכשיו”, אמר האסיר לשעבר. “במצב הזה, הם הפגיעים ביותר”.
אנליסטים שבחנו את מיקומי הפגיעות מעריכים כי הייתה כוונה לפגוע בנקודות גישה מרכזיות ובאנשי הנהלה, ולא להשמיד את הכלא כולו. צה”ל סירב להתייחס לממצאים או להצהיר אם ישראל עומדת מאחורי התקיפה.
