חמאס העביר אתמול (שישי) בערב תשובה “חיובית” להצעה להפסקת אש ושחרור חטופים במסגרת מתווה “וויטקוף משופר”, אבל בפועל לא מומלץ בעת הזאת לחגוג את תשובת חמאס כי הוא צירף לה שלוש הסתייגויות שהן בפועל תשובה שלילית. חמאס, כך נראה הבוקר, לא התקפל ולא מצמץ. הוא ממשיך לנהל סחר כאילו הוא לא דחוק לפינה.
אם יתקבלו ההסתייגויות של חמאס זה ייחשב ככישלון חרוץ למהלך הצבאי האחרון של צה”ל בעזה המכונה “מרכבות גדעון”. זה יאפשר לחמאס להשתקם, וזה יתפרש במזרח התיכון לניצחון של חמאס. בתשובת חמאס אין כל חדש, אלא רק באופן האריזה שלה לעולם. חמאס דורש בהסתייגויותיו את הדברים הבאים: הפסקת הלחימה ונסיגה של כוחות צה”ל לקווים בהם הוא פעל עד תום הפסקת האש האחרונה ותחילת התמרון של מבצע “עם כלביא”.
ההסתייגות השנייה של חמאס היא הכנסת הסיוע בדרך השנייה. כלומר דרך החמאס. ההסתייגות השלישית של חמאס היא התחייבות אמריקאית כי בתום שישים הימים של הפסקת האש ישראל לא תוכל לחדש את הלחימה. ההבנה שזאת תשובת החמאס אינה בה כל שינוי מהתשובות שהעביר בעבר חמאס לישראל.
תקיפת מפקד פלוגה בארגון הטרור חמאס (צילום :דובר צה”ל)
בפועל חמאס התשובה שלו לא מתגמשת אלא להיפך. חמאס מציג עמדה כי הוא עומד על הרגליים שלו ומתכנן לרחוק: להישאר הגורם המשמעותי בעזה גם ביום שאחרי ומעמיד את עצמו בנקודת פתיחה להמשך תוך שהוא מחזק את ישראל ומונע ממנה את מנופי הלחץ להמשך ביום העסקה של עשרה חטופים חיים ועוד יתר החללים.
התשובה של החמאס ברוח זאת ניתנה בעבר וישראל לא הסכימה לקבלה. ספק רב כרגע אם ישראל תרשה לעצמה לקבל את תשובת חמאס לא רק כבסיס לקיום שיחות. ישראל חייבת כעת לנהל בחינה מחודשת של המהלכים שביצעה בעזה בכמעט השנתיים האחרונות. עליה לבחון מה מנופי הלחץ שעבדו על חמאס.
על פניו נראה כי ישראל מפספסת מהלך מהותי בהתנהלות בעזה, אבל גם סביב שולחן המשא ומתן. אם ישראל תקבל את ההסתייגויות של החמאס זאת תהיה טעות להתנהל בשחרור חטופים והחללים בשלבים כי במצב דברים זה אין לחמאס כל עניין לקיים את השלב השני והשלישי של העסקה.
