העזיבה של גדי אייזנקוט את מפלגת המחנה הממלכתי – ששינתה את שמה ל’כחול לבן’ מיד לאחר עזיבתו – הכתה קשות את בני גנץ, כך ניתן לראות בסקר המנדטים של “מעריב”. בתסריט הטוב ביותר גנץ מקבל שישה מנדטים במקום שמונה בסקר הקודם, אך במידה וגדי איזנקוט יחליט להתמודד במפלגה חדשה – גנץ יעמוד על חמישה מנדטים בלבד.
הדבר המעניין הוא שגנץ יורד לארבעה מנדטים בכל תרחיש בו אייזנקוט חובר – בין אם מדובר בבנט, בלפיד או בליברמן. לא סתם גנץ הבין שעליו לשנות קו, לשנות את שם המפלגה ולצאת לקמפיין חדש בו הוא ממתג את המפלגה שלו תחת ההאשטאג “האומץ להסכים” – כאילו הוא מושיט יד לנתניהו בבקשה שיצרף אותו לממשלה פעם נוספת.
הצפי כרגע הוא כי אייזנקוט יחבור למפלגה קיימת ולא ירוץ באופן עצמאי – למרות שלפי הסקר הוא שווה 6 מנדטים. המצב של גנץ בסקר הנוכחי במצב שכזה, בו הוא עומד על ארבעה מנדטים בלבד, מהווה שפל חדש.
רק לפני כשנה וחצי, בנובמבר 2023, גנץ עמד על 40 מנדטים בסקר מעריב – פי 10 ממצבו הנוכחי. לעומת זאת, נתניהו ממשיך להתחזק עם התמיכה של טראמפ ברקע ההפצצה האמריקנית באיראן. ניתן לראות את המשמעות של תמיכת טראמפ בכך שלאחר הפרסומים שלו נגד משפט נתניהו – רק 25% מהישראלים תומכים בהמשך משפט נתניהו עד תומו.
אחת התוצאות המעניינות של הסקר הן כי גדי אייזנקוט, שפרש ממפלגתו של גנץ בכדי “להציג אלטרנטיבה שלטונית” – אינו גורם לשינוי במפת הגושים. אייזנקוט יצטרך לבחור האם לחבור לבנט ולליברמן, שמייצגים צד אחד בגוש האופוזיציה – או ללכת עם לפיד.
על פי נתוני הסקר, הדרך היחידה של אייזנקוט לחולל שינוי מסוים במפת הגושים היא לרוץ לבד או לחבור ללפיד. במידה ואייזנקוט יחבור לבנט או לליברמן, הוא יגרום לחיזוק של גוש הקואליציה ל-54 מול 56 מנדטים לאופוזיציה. אם אייזנקוט רץ לבד או חובר ללפיד, הציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה, גוש הקואליציה עומד על 51 מנדטים בעוד גוש האופוזיציה עומד על 59 מנדטים.
למעשה, גם המצב בו גוש האופוזיציה עומד על 59 מנדטים, הוא הישג לנתניהו. בסקר שעבר, גוש האופוזיציה עמד על 61 מנדטים – המינימום המספיק בשביל להקים קואליציה, ולהעביר את הקואליציה הנוכחית בראשות נתניהו, בחזרה לאופוזיציה. נקודה נוספת מעניינת היא היציבות הכמעט מושלמת של עוצמה יהודית.
בכל אחד מהתסריטים, עוצמה יהודית עומדת על 7 מנדטים – למעט אם אייזנקוט חובר לבנט, אז עוצמה יהודית נחלשת ל-6 מנדטים. אגב, גם בסקר הקודם של מעריב, בנט עמד על 7 מנדטים. במלחמה הפנימית בין איתמר בן גביר העומד בראש עוצמה יהודית לבצלאל סמוטריץ’ העומד בראש הציונות הדתית, נראה כי בן גביר לא ממצב את עצמו רק כמי שמביא יותר מצביעים – אלא גם ככזה שמצביעיו נאמנים לו.
נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא במחנה השמאל. הדמוקרטים זוכים ל-11 מנדטים גם בלי ריצה של אייזנקוט וגם עם ריצה עצמאית שלו. עם זאת, חבירה של אייזנקוט לבנט או לפיד מחלישה את הדמוקרטים ל-10, וחבירה של אייזנקוט לאביגדור ליברמן מעמידה את הדמוקרטים עם 9 מנדטים בלבד.
נתניהו, יש אומרים, כבר בקמפיין בחירות. בין אם מדובר בפלאפל בראשון בטיסה לוושינגטון בכדי להוביל מהלך אזורי נרחב – או אפילו בביקור בקיבוץ ניר עוז, כמעט שנתיים לאחר טבח השבעה באוקטובר. כאמור, אם אייזנקוט יבחר להצטרף אל בנט או ליברמן, הוא יצמצם את הפער שנתניהו צריך בשביל להקים את הממשלה הבאה ל-7 מנדטים בלבד במקום 10 מנדטים במקרה בו הוא רץ לבד או חובר ללפיד.
עם זאת, צריך לזכור כי בכל אחד מהתסריטים, המפלגות הערביות עומדות על 10 מנדטים וניתן להקים מפלגה גם איתן. לסיום, נציין שאחת הטענות של אחמד טיבי היא כי הניסיון להדיח את איימן עודה מהכנסת נועד בכדי לפגוע באחוז ההצבעה בחברה הערבית.
ואכן, לאחר אישור ההדחה בוועדת הכנסת, המפלגות הערביות נחלשות מ-11 מנדטים ל-10 מנדטים. ביום שני בעוד כשבוע וחצי, הכנסת תתכנס בכדי להצביע סופית על הדחת עודה. אם 90 חברי כנסת יצביעו בעד – איימן עודה יודח מהכנסת.
