המלחמה החולפת שבה והזכירה לנו עד כמה ״קשה לעשות תחזיות, בעיקר בנוגע לעתיד״. הארכיון האכזר, שכלום לא שוכח, מוצף בשלל תיעודים, של מיטב הפרשנים וה”לשעברים” השונים, כשהם מפזרים בביטחון ובנדיבות תחזיות והערכות נחרצות, שבדיעבד היו כה מנותקות מהמציאות, עד שניתן בקלות לחשוב שמלכתחילה הם ניסו להעריך מה בטוח לא יקרה.
למזלי הרב, אינני פרשן. ולמרות תפקידי כרב מעולם לא נדרשתי לנבא עתידות. אך גם אני מרצוני החופשי התנדבתי לקחת חלק במשחק ההימורים של טרום המלחמה, והבעתי באוזני כל את ביטחוני הגמור שכל תרחישי האימה והעלטה שהילכו עלינו אימים – בהרס, חורבן ומספרים מופרזים של נפגעים חלילה – כולם, ללא כל ספק, יתבדו לחלוטין.
כעת, בדיעבד, אני יודע שצדקתי. אך האומץ לנבא זאת מראש נעוץ בכך שלמען האמת אין זו תחזית עצמאית שלי. פשוט העתקתי אותה מפרשנותו של מומחה ידוע אחר. הלא הוא הרבי שלי, הרבי מליובאוויטש, שלאורך כל מלחמות ישראל, מהשחרור עד המפרץ, עמד כנביא בשער, חיזק את לב האומה, ושב והבטיח שדבר מכל תחזיות האימה כלל לא יתרחש. כיוון שארץ ישראל – שכדברי הפסוק, ״עיני ה׳ אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה״ – תמיד הייתה ותמיד תהיה המקום הבטוח ביותר.
בשונה מפרשנים אחרים, כבודם במקומם מונח, על הפרשנות של הרבי אני סומך בבטחה ובלב שלם. שכן בשונה מכל אותם מומחים, תחזיותיו של הרבי הוכיחו את עצמן, מאז ומעולם, כמדויקות להפליא. הסיבה לכך פשוטה: בעוד הערכותיהם של מרב הפרשנים מתבססות על ניתוח העובדות והמציאות בשטח. תחזיותיו של הרבי מתבססות על ערכים נצחיים ואמיתות רוחניות, שלעולם אינם משתנים, ומכאן סוד נצחיותם.
זוהי בעצם מהותו של “רבי”. אדם שבאישיותו ובתכונותיו מסוגל לחבר בין שמיים לארץ. כזה שאינו מניח למציאות הדורסנית להכתיב את התחזיות ואת הערכים, אלא עומד באומץ ופועל לשנות את המציאות, עד כדי הכפפתה המוחלטת לערכי הרוח הנצחיים של עמנו. היום, ג׳ בתמוז, יום פטירתו של הרבי, ניתנת לנו ההזדמנות לשוב ולשאוב השראה מדמותו הקורנת ומנועם הליכותיו, ללמוד ולהחכים מאוצרות תורתו. להתחבר אליו, ומכוחו הגדול להמשיך ולחבר בין שמיים לארץ.
הכותב הוא שליח חב״ד ורב בית הכנסת “סי אנד סאן” תל אביב
