בתום הלחימה עם איראן, חוזרת לפתח הממשלה ההכרעה הדרמטית על סיום הלחימה בעזה, בצל לחץ כבד מהבית הלבן, מהלך שעשוי להוביל להשבת החטופים. שאלנו את מודל הבינה המלאכותית המתקדם בעולם o3 מהם התרחישים האפשריים להחזרת החטופים בקרוב ומה הסיכוי של כל תרחיש.
מודל ה־o3 של צ’אט ג’יפיטי, שביצע את עיבוד הנתונים ועריכת תחזיות הסבירות, מבוסס על למידה עמוקה של מקורות פתוחים, דוחות מודיעיניים ותצפיות בזמן אמת. חשיבותו נובעת מהיכולת לשקלל כמויות עצומות של נתונים, לזהות דפוסי פעולה חוזרים בזירות גיאופוליטיות ולבנות תחזיות תרחישים שמבוססות על הסתברות. מידת הדיוק של המודל נבחנה בעבר במצבים מורכבים והראתה אחוזי התאמה גבוהים, אך היא עדיין תלויה באי-ודאות הקיימת בשטח ובשינויים פוליטיים מהירים.
הערכת הסיכויים להשבת החטופים בחודש הקרוב נשענת על שילוב של מצב צבאי וביטחוני, דינמיקה דיפלומטית אזורית, ותמורות בזירה הפוליטית בישראל. לאחר מלחמת השנים-עשר יום מול איראן, נרשם שינוי דרמטי במעמדה האסטרטגי של ישראל. ניצחון מדיני וביטחוני העניק אשראי משמעותי בזירה הבינלאומית, והוא מדגיש ש“החלון האסטרטגי לשחרור החטופים ולהרחבת הסכמי השלום לא יחזור”. עם זאת, ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מפעיל לחץ כבד על ירושלים להציג פריצת דרך מהירה, ולדבריו “העסקה עם חמאס, כולל החזרת החטופים, נמצאת כבר עכשיו על שולחנו של ראש הממשלה”.
טראמפ מאותת כי הרחבת הסכמי אברהם לסעודיה ומדינות מוסלמיות נוספות לא תוכל להתקדם בלי פתרון ממשי לבעיית החטופים, יעד שנתניהו מציג כהישג אפשרי לאור ריסון איראן. בתוך כך, משפחות החטופים בישראל מגבירות את מחאתן, תוך קריאה לממשלה להציב את סוגיית החזרת יקיריהן בראש סדר העדיפויות, בייחוד לאחר סיום המערכה מול איראן. הפגנות בכיכר כובשי טהרן בתל אביב חידדו את המסר ש”אחרי איראן נותר רק עניין החטופים”.
גם הדרג הביטחוני מזהיר: ככל שהמערכה הקרקעית בצפון הרצועה מתרחבת, גובר הסיכון הישיר לחייהם של כעשרים מתוך כ-50 החטופים שנותרו בשבי חמאס. בעוד השרים סמוטריץ’ ובן גביר מתנגדים לכל הפסקת אש שתשאיר את חמאס בעמדת שליטה, בכירי אמ”ן והרמטכ”ל תומכים בעסקה הדרגתית שתאפשר לפחות החזרת חלק מהחטופים החיים, גם במחיר ויתורים זמניים, מתוך תפיסה שמדובר בהצלת חיים מיידית.
חמאס עצמו ממשיך לדרוש ערבויות להפסקת מלחמה מלאה, נסיגת כוחות צה”ל ושיקום מקיף של עזה, תמורת שחרור החטופים. התנאים הללו עדיין מוגדרים בירושלים “בלתי סבירים”, אך תיווך נמרץ מצד מצרים וקטאר מצמצם את הפערים. קטאר אף הציעה מתווה חדש בן 60 ימים של הפסקת אש הדרגתית עם שחרור קבוצות חטופים לסירוגין, בתמורה לסיוע הומניטרי מהיר ומנגנון פיקוח משולב אמריקאי-מצרי. ישראל אותתה עקרונית חיובית, אך דורשת להתחייב לפירוק הזרוע הצבאית של חמאס בשלב השני.
גם הזירה האזורית משפיעה. סעודיה ואיחוד האמירויות מאותתות שהן מוכנות לחדש את המסלול לנורמליזציה עם ישראל, בתנאי לשקט ברצועה ופתרון סוגיית החטופים, שנתפסת בעיניהן כמכשול מרכזי. למדינות אלו יש נכונות להשקיע משאבים אדירים בשיקום עזה אם הדבר יסייע לקדם הסדר כולל. אפילו איראן, שנחלשה צבאית ומדינית אחרי המלחמה, עשויה לראות תועלת בהפחתת התמיכה הישירה בחמאס כדי לשוב לשיחות גרעין באומאן, מהלך עליו דווח באחרונה בתקשורת האירופית.
בשקלול הנתונים, עולות שלוש אפשרויות ריאליות לחודש הקרוב. התרחיש האופטימי, על פי מודל הבינה המלאכותית, בסבירות של כ-40%, הוא שנתניהו יגיע לוושינגטון עם הבנות כתובות: הפסקת אש בת 60 ימים, שחרור מידי של נשים, קשישים וחולים, ובהמשך עסקאות חילופי שבויים נוספות. קטאר תזרים מיליארדי דולרים לשיקום, וסעודיה תודיע על חידוש השיחות עם ישראל בתיווך אמריקני. במצב כזה, רוב החטופים החיים עשויים לשוב עד סוף יולי.
תרחיש שני, של קיפאון ממושך, על פי מודל הבינה המלאכותית, מוערך בכ-45%. במצב זה חמאס יעמוד על דרישות קשות – הפסקת מלחמה מוחלטת ונסיגה מלאה של צה”ל – בעוד ישראל תדרוש פירוק מנשק. המחלוקות ייתקעו, והלחץ הציבורי יגבר, אך ללא הכרעה פוליטית פנימית נתניהו לא יוכל להתקדם. צה”ל עלול להרחיב את הפעולה הקרקעית בשכונות שג’עיה וג’באליה, והסיכון לחיי החטופים יעלה. רק מבצע חילוץ נקודתי יוכל לשנות את התמונה, אך מספר החוזרים בחודש הקרוב יהיה מזערי.
התרחיש השלישי, של הסלמה או חילוץ כוחני, על פי מודל הבינה המלאכותית, מקבל הסתברות של כ-15 אחוז. במקרה זה, פיגוע משמעותי או קריסת השיחות ידחפו את ישראל לפעולה צבאית ישירה לאיתור החטופים, תוך סיכון ממשי לחייהם. גם אם תושג תוצאה מהירה, עלולה להיות תגובה בינלאומית קשה והידוק בידודה של ישראל.
במבט כולל, הסיכוי להשבת רוב החטופים החיים עד סוף יולי, על פי מודל הבינה המלאכותית o3, מוערך בכ-40 אחוז, תוך שונות גבוהה שתושפע בעיקר מגמישות חמאס, מעוצמת הלחץ האמריקני לחבר את העסקה להסכמי שלום אזוריים, ומיכולתו של ראש הממשלה ללהטט בין לחץ פוליטי פנימי לבין הישגים אסטרטגיים רחבים. אם עד אמצע יולי לא תירשם פריצת דרך מוחשית, יידרש עדכון כלפי מטה של ההערכה, שכן עם חידוש הלחימה בקצב גבוה, חלון ההזדמנות ההומניטרי עלול להיסגר.
