המלחמה מול איראן נמשכה אומנם 12 ימים בלבד, והיא נחשבת מבחינתנו הצלחה גדולה, אבל ההרס שגרמה בישראל רב. נוסף ל־28 אזרחים שנהרגו, מטחי הטילים הבליסטיים מוטטו בנייני מגורים, מוסדות ומבני ציבור והותירו עשרות אלפי אזרחים חסרי קורת גג. יידרשו שנים כדי לשקם את האזורים שנפגעו, לבנות מחדש את מה שנמחק, ולהחזיר את תחושת הבית, אם בכלל ניתן יהיה לעשות זאת.
עד כה התקבלו במוקדי קרן הפיצויים של מס הכנסה כ־43 אלף תביעות נזקים, ותביעות נוספות מוגשות מדי יום. 80% מהן עוסקות בפגיעה בבתי מגורים, ו־20% בפגיעות במוסדות ציבור, חנויות, משרדים, גנים וכלי רכב. “מדובר בנתונים שלא נראו כמותם מעולם, גם לא במלחמות אחרות”, מבהירה מירי סביון, המשנה למנהל רשות המיסים והממונה על מס רכוש. “צריך להבין לדוגמה שמאז 7 באוקטובר, לאורך מלחמה קשה וממושכת, הוגשו לנו בערך 75 אלף תביעות נזק ישיר, וזה בפרק זמן של שנה וחצי.
פה אנחנו מדברים על אירוע של 12 ימים וכמות הנזקים היא כחצי מזה. היקף עצום של נזקים בזמן כל כך קצר. בנוסף, בהשוואה למצב במלחמות קודמות, כולל ‘חרבות ברזל’, הנזקים לרכוש גדולים יותר. יש לנו הרבה יותר מקרים של דירות שנהרסו לחלוטין, שהשיקום שלהן יהיה ממושך. גם אומדן הנזק לתכולה שנהרסה ייקח יותר זמן. ההערכה שלנו כרגע היא שהנזקים הישירים באירוע הזה, כולל הפיצוי בגין הנזקים הישירים, יגיעו להיקפים של יותר מ־4 מיליארד שקלים”.
דברים שלוקחים זמן
על פי חתך הנתונים שפרסם מס הכנסה ביום רביעי האחרון, 26,084 תביעות נזקים הוגשו באזור המרכז, 12,364 תביעות הוגשו באזור הדרום, 2,750 תביעות הוגשו באזור עכו, הגליל המערבי וחיפה, 226 תביעות הוגשו בטבריה ובית שאן, 104 תביעות הוגשו באזור ירושלים ותשע תביעות הוגשו בקריית שמונה.
“בימים שבשגרה, בקרן הפיצויים ברשות המיסים עובד צוות של 40 עובדים”, מספרת סביון. “בגלל שמדובר באירוע חסר תקדים, שלא חווינו כמותו, גייסנו מהר מאוד עובדים מכל המשרדים של רשות המיסים. כרגע נמצאים בשטח בזמן נתון כ־300 עובדים שעוזרים בטיפול בנזקים הישירים. בנוסף אנחנו מגייסים שמאים חיצוניים שעוזרים לנו בטיפול בתביעות”.
איך אפשר להתמודד עם עומס כזה, והאם הוא לא יגרום לכך ששיקום בתים שנפגעו, אך לא נהרסו, יתעכב?
“אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. כשיש דירה שאינה ראויה למגורים, העירייה מאפשרת לתושבים להתפנות לבית מלון או בצורה עצמאית לקרובי משפחה. בהמשך אנחנו בודקים כמה זמן דורש השיקום של הבית. אם יש בית שמיועד להריסה, אנחנו מעדכנים את בעלי הדירה כבר עכשיו ונותנים להם דמי שכירות לתקופת הפינוי. למי שהבית שלו מצריך תיקון קל אנחנו משתדלים לזרז את הסיפור, כדי שהתיקון יאושר והוא יחזור במהרה הביתה. אנחנו מביאים בחשבון שיש עומס גדול על בעלי המקצוע, ושתיקון שבימים רגילים לוקח שבועיים יכול עכשיו לקחת חודש”.
כמה זמן ייקח לכם לטפל בכל הבקשות?
“אני מניחה שבשבועות הקרובים נסיים לטפל בנזקים הפשוטים יותר, כדי לתת לתושבים שבתיהם נפגעו קל אור ירוק להתחיל את השיקום. יש הרבה בתים שנהרסו לחלוטין, ואיתם הקשר שלנו יימשך זמן רב יותר. בתים שעוברים פינוי־בינוי ייאלצו לחכות זמן ארוך יותר כי עד כמה שננסה לזרז, אלה דברים שלוקחים זמן”.
על פי רשות המיסים, בעלי דירה שנפגעה במלחמה יזכו בטווח הקצר לשהייה בבית מלון או בתשלום של 4,000 שקלים לפינוי עצמי לביתם של קרובי משפחה (עד שבועיים). בטווח הארוך תימצא עבורם דירה חלופית במימון קרן הפיצויים. מי שיחליט להתגורר אצל קרובי משפחה בטווח הארוך יקבל תשלום חודשי על פי הסטטוס המשפחתי שלו. שוכרי דירות מפונים בטווח המיידי לבית מלון, או מוצאים פתרון מגורים חלופי אצל קרובי משפחה ומקבלים תשלום של 4,000 שקלים. בטווח הארוך תימצא עבורם דירה חלופית שדמי השכירות שלה ישולמו על ידי המדינה בהתאם למאפייני הדירה שניזוקה.
בעניין תכולה שנפגעה, פיצויים משולמים בהתאם לתקנות, לפי מחירון של סוגים של “חפצי בית” והמצב המשפחתי. לדוגמה, הפיצוי על נזק לרהיטים ליחיד עומד על 14,565 שקלים, ועל נזק לרהיטים לזוג או להורה יחיד עומד על 25,187 שקלים. סכומים אחרים, לפי המחירון, ניתנים עבור נזק לבגדים, למכשירי חשמל ואלקטרוניקה ועוד. הפיצוי על נזק לכלי רכב נקבע על פי הערכת עובדי קרן הפיצויים במקום. כשמדובר בעסק שנפגע, הפיצויים עבור נזקים לציוד עסקי נקבעים בהתאם לשווי השוק של הציוד.
אתגר הפיצוי הראשוני
“מדובר בנזק חסר תקדים. לא היה עד כה אף אירוע שמתקרב לזה, גם לא מלחמת ‘חרבות ברזל’”, טוענת נחמה בוגין, יו”ר לשכת שמאי המקרקעין. “יש כרגע בערך 25 בניינים שמיועדים להריסה והמספרים יכולים לגדול. אנחנו עובדים על חוק חדש, ‘מסלול ירוק להתחדשות עירונית’ שמו, שייקח את כל ההיבטים בחשבון ויסגור את המשולש שבין הפיצוי שמגיע לאזרחים ממס רכוש, תכנון הבנייה מחדש שצריך להיות מאושר, והביצוע. מה שקרה זה שמיפו את הבניינים לפי חומרת הפגיעה, אבל יש בניינים צמודים שנפגעו מההדף, גם אם לא מפגיעה ישירה, וגם אותם עדיף לפנות ולבנות מחדש כדי שיחזיקו מעמד לטווח ארוך”.
מהו האתגר העיקרי שלכם כרגע?
“האתגר העיקרי הוא להשתלט בשטח על הטיפול הדחוף במתן פיצוי ראשוני. יש אלפי משפחות שנשארו בלי קורת גג. צריך להריץ את התהליכים התכנוניים במהירות הבזק כדי לתת פתרונות לתושבים, ולא ליצור מצב שבו הם יצטרכו לחכות יותר מדי זמן בדירות שכורות או בפתרונות חלופיים”.
על פי הנתונים שבידי ועדת הפנים של הכנסת, כ־18 אלף תושבים פונו מבתיהם. בוגין טוענת שחלקם ייתקלו בקשיים במציאת דירה חלופית בגלל הביקוש הגבוה לדירות באזורים שנפגעו והעלייה במחירי השכירות בהתאם
“אבל מס רכוש ערוך לזה כבר עכשיו ומצהיר שהוא יישא במחיר, גם אם יהיה גבוה”, היא מרגיעה. “כל המערכות האפשריות מתארגנות עכשיו לבנייה, לתכנון, לסיוע כספי ולמציאת דיור חלופי כדי לטפל בנזק שלא היה כמותו. וזה צריך להיות מהיר וענייני כי התושבים שנפגעו כבר חוו יותר מדי דברים קשים, ויש לתת להם את הטיפול המהיר והטוב ביותר”.
מאז 7 באוקטובר שרוי ענף הבנייה בישראל במשבר בשל מחסור בידיים עובדות, ובניית פרויקטים חדשים מתקדמת לא אחת באיטיות
“ביקרנו בכל המקומות שנפגעו במרכז, בצפון ובדרום. יש בהם הרס גדול ונדרשת עבודה מעמיקה של תשתיות”, אומר רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. “הפגיעות קשות מאוד, במתחמים שלמים של בניינים, וכרגע בודקים אם הקונסטרוקציה של המבנים יכולה בכלל לעמוד. יש מקרים שבהם קומה אחת נפגעה, או דירה אחת נפגעה, ואת זה אפשר לשפץ בלי להרוס את הבניין. אבל לפי מה שראיתי, את רוב הבניינים שנפגעו יצטרכו כנראה להרוס. חלקם בניינים ישנים, שממילא היה צריך להרוס ולבנות מחדש כי הם היו מסוכנים למגורים עוד לפני המלחמה”.
איך אפשר לבצע את משימות הבנייה כשהענף במשבר?
“זו בעיה. חומר הגלם הכי חשוב של הענף הוא העובדים הזרים. המדינה סגרה לנו כניסה של 120 אלף עובדים פלסטינים ביום אחד, מתוך 300 אלף עובדים שיש באופן כללי בענף. לפי חקיקה, המדינה אישרה כניסה של 90 אלף עובדים זרים רק לענף הבנייה, ובהתחלה שמחתי, אבל בפועל מטפטפים 2,000־3,000 עובדים בחודש, ככה שזה לא באמת מדביק את הקצב. אם המדינה לא תתעשת עכשיו, ולא תכניס לפה 30־40 אלף עובדים זרים לפחות תוך חודשיים, לא יהיה עם מי לעבוד והשיקום של הבניינים שנהרסו ייקח שנים רבות”.
בהנחה שיהיה לכם כוח האדם הדרוש, כמה זמן ייקח להערכתך לשקם את אתרי ההרס?
“פרויקט פינוי־בינוי לוקח בין חמש לשמונה שנים, אבל אם הרשות המקומית, הוועדה המחוזית וכל גורמי הממשלה יקבלו החלטה להזיז הכל ולטפל רק בבניינים שנהרסו, יכול להיווצר מצב שבעוד ארבע שנים הדיירים יוכלו להיכנס לדירות. אל תשכח שמדובר פה בהרס אחר לחלוטין”.
