יש חשיבות לתפקיד
“גולדן ספרים”, נוסדה ב־1930. שדרות הנשיא 125, חיפה
שמואל גולדן, הבעלים: “החנות נוסדה על ידי שני עולים חדשים, מפולין ומגרמניה. לא היה לה שם במקור. זו הייתה חנות עיתונים עם מעט ספרים. בתחילת שנות ה־60, כשהעולה מגרמניה החליט לפרוש מהעבודה, אבא שלי, יהושע גולדן, נכנס לעסק. הוא היה מיודד עם החתן של הבעלים הנוסף של העסק, שתפס את מקום חמו. בראשית שנות ה־70, כשהשותף של אבי נפטר, אבי רכש את חלקו בחנות וקרא לה ‘גולדן ספרים’. זו חנות קטנה, שמשתרעת על שישה מטרים רבועים בלבד. אבי נפטר בשנת 1990 ואז אני נכנסתי לנהל את העסק. לא תכננתי לנהל חנות ספרים, אלא נשאבתי לזה. תמיד אהבתי לקרוא, וספרים היו עבורי מפלט. הייתי קורא אובססיבי. פשוט החלטתי שעדיף לי להישאר בחנות”.
מהו סוד ההישרדות של החנות?
“בעיקר הגישה שלי כלפי אנשים. אנשים מאוד מתחברים לגישה, ליחס שלי אליהם. אני משוחח איתם על הכל. וכשנעים לאנשים, הם באים שוב. כשבא אליי אדם ומבקש ממני להמליץ לו על ספר, אני יודע שיש חשיבות לתפקיד שלי. הסחורה שלי מאוד מגוונת. אני מחזיק גם ספרים חדשים וגם ספרים ישנים. אני יושב במרכז הכרמל וראיתי את הדורות מתחלפים. אנשים שבעבר הגיעו עם הוריהם לקנות ספרים, היום מגיעים עם הילדים והנכדים שלהם לקנות ספרים. זה מרגש”.
איך החנות מתאימה עצמה לשינויי הזמן?
“היום יש מבחר גדול של אמצעי תקשורת, כמו טלפונים ניידים, שמושכים את הצעירים הרבה יותר מקריאת ספרים. אבל פתאום אני מגלה פה ושם צעירים שבעבר רק נהגו להסתכל על החנות, והיום הם נכנסים אליה וקונים ספרים כדי לקרוא. קודם הגיע חייל צעיר שביקש לקנות ספר קלאסי. זה שימח והפתיע אותי. יש עדיין צעירים שמאמינים בכוחם של ספרים”.
תהיה המשכיות לחנות?
“לא חושב, זה לא מעניין את הילדים שלי”.
לא מרגישים שוני
“חפציבה”, נוסדה ב־1975. דרך יבנה 26, רחובות
יוכי רובין, הבעלים: “בדיוק בימים אלה אנחנו חוגגים 50 שנה לחנות. בעלי המנוח יעקב ואני מאוד אהבנו ספרים, אז החלטנו לפתוח חנות ספרים. זו חנות משפחתית, שאני מנהלת עכשיו בעזרת ילדיי”.
מהו סוד ההישרדות של החנות?
“קודם כל, אני חושבת שאנחנו מקצוענים, והלקוחות שלנו יודעים בדיוק מה הסחורה שאנחנו מוכרים. החנות שלנו מחולקת לארבעה חלקים: חלק של משחקים, שבו אנחנו גם מלמדים את הלקוחות לשחק; חלק של מכשירי כתיבה; חלק של ספרי לימוד חדשים ומשומשים; וחלק רביעי, שתי קומות של ספרי קריאה משומשים. אנחנו פונים לכל הקהלים. החנות גדולה מאוד, והעובדים שאנחנו בוחרים טובים מאוד. עשר פעמים ביום אני שומעת את המשפט: ‘כשהייתי ילד, הייתי בא עם אמא שלי לקנות אצלכם ספרים, ועכשיו אני קונה לילדים שלי’. זה סוד ההישרדות שלנו”.
איך החנות מתאימה עצמה לשינויי הזמן?
“אנחנו לא מרגישים שוני. אנחנו מוכרים ספרים ברחבי הארץ דרך האינטרנט. יש לנו קשר ממושך עם אנשים אוהבי ספר בארץ ובחו”ל, והמוניטין שלנו מדבר בעד עצמו”.
תהיה המשכיות לחנות?
“הדור השני עולה על הדור הראשון. הילדים שלי עשו מהפכה בחנות והם עושים עבודה מצוינת. בעניין הדור השלישי – הנכדים שלי אפילו לא מסתכלים לכיוון החנות. אני לפעמים צריכה להתחנן לאיזה נכד שיבוא לעבוד פה בחופש הגדול, וגם אז לא בטוח שהוא יעבוד”.
מושרשים במקצוע
“פולק ספרים”, נוסדה ב־1899. המלך ג’ורג’ 36 והמלך ג’ורג’ 42, תל אביב
קורנל פולק, הבעלים: “החנות הראשונה נפתחה בבוקרשט שברומניה על ידי סבא שלי, מרקו פולק. כשסבא שלי הזדקן, אז אבא שלי, משה, ואחיו ניהלו את החנות. החנות פעלה בבוקרשט עד 1954, כשהמפלגה הקומוניסטית הרומנית שעלתה לשלטון החליטה לסגור אותה. אחרי שהחנות נסגרה אבא שלי ניהל ארכיון של ספרים עתיקים ברומניה. בשנת 1959 עלינו לארץ, וכיוון שלמכור ספרים זה הדבר היחיד שאבא שלי ידע לעשות, הוא פתח את החנות בארץ. דוד שלי פתח חנות ספרים, גם היא בשם ‘פולק’, בפריז. כשהייתי ילד ונער עזרתי לאבי בחנות, ואחרי מלחמת ששת הימים נכנסתי לעבודה באופן מלא. בהמשך פתחנו עוד סניף באותו רחוב”.
מהו סוד ההישרדות של החנות?
“אנחנו פשוט יודעים את המקצוע. מושרשים בו מאוד. כולנו באים מהאקדמיה. אני עשיתי תואר בספרות אנגלית וצרפתית ואני מדבר שש שפות בצורה מלאה. החנות שלנו גם מאוד מוכרת בחו”ל ואנחנו מוכרים ספרים לכל העולם”.
איך החנות מתאימה עצמה לשינויי הזמן?
“אני לא חושב שזו בעיה גדולה. אני מקבל בחיבוק את שינויי הזמן. היום החנות עוסקת גם במכירת פרטי אספנות, ולא מעט מהלקוחות מגיעים אלינו בגלל זה. באופן טבעי ההתעניינות של אנשים משתנה וזה נכון גם לגבי ספרים. זה אתגר שאנחנו יודעים להתמודד איתו”.
תהיה המשכיות לחנות?
“אשתי עובדת בסניף השני, והילדים שלנו קצת עוזרים, אבל אני לא יודע לגבי המשכיות”.
לקרוא, להחזיר ולקבל החזר
“דני ספרים”, נוסדה ב־1958. אבן ישראל 3, ירושלים
ישראל דניאל, הבעלים: “כשאבא שלי, יעקב (דני) דניאל, שהיה עולה חדש מטורקיה, השתחרר מהצבא, הוא חילק עוגות מבית קפה, על וספה, למקומות שונים. ליד בית הקפה היה דוכן ספרים של אדם מבוגר ממוצא בולגרי. הוא ראה שאבא שלי חרוץ, והציע לו שיקנה ממנו את העסק. לאבא שלי לא היה שום ניסיון בספרים, הוא בקושי ידע עברית, וגם לא היה לו כסף. אבל הבולגרי התעקש, ואמר לאבא שלי ‘קח את החנות. כשיהיה לך, תחזיר לי’. אבא שלי היה מסביר פנים וחייכני, וכך הוא התחיל את האימפריה שלו. בהמשך אמא שלי, אסתר, הצטרפה לעסק ועזרה לו. בשנת 73’ הם קנו חנות נוספת, ברחוב יפו, ועבדו במקביל גם בה, עד שבעקבות בנייה באזור היא נסגרה. החנות המקורית, ברחוב אבן ישראל, הוגדלה ליותר מ־200 מטר”.
מהו סוד ההישרדות של החנות?
“דבר ראשון, היחס המשפחתי החם ללקוחות. דבר שני, אנחנו מוכרים ספרים חדשים ומשומשים, בכל השפות. גם אפשר לקנות ספר, להחזיר אותו אחרי הקריאה ולקבל החזר של 60% מהמחיר ששולם. ככה בעצם אנחנו שומרים על לקוחות חוזרים”.
איך החנות מתאימה עצמה לשינויי הזמן?
“יש לנו אתר אינטרנט מצליח, מהפופולריים ביותר בארץ בתחום הספרים. הוא תפס תאוצה בתקופת הקורונה. אנחנו דואגים לשירות אדיב, וגם כשעושים משלוח דרך האתר, מוודאים באופן אישי שהוא הגיע בצורה טובה. המחירים שלנו זולים, ואנחנו זמינים ללקוחות כל הזמן”.
תהיה המשכיות לחנות?
“אנחנו שלושה אחים שעובדים בחנות, וגם הבת שלי עובדת איתנו, במקביל ללימודים. ככה שיש המשכיות”.
משהו רגשי, מעבר לביזנס
“פורת ספרים”, נוסדה ב־1953. ביאליק 38, רמת גן
אמנון שלו, הבעלים: “החנות נוסדה בשנת 1953 על ידי סבא וסבתא שלי, מלכה ויהושע בן פורת. הם אהבו ספרים, זה בא להם מתוך הלב. סבא שלי אפילו היה חבר של חיים נחמן ביאליק. בהתחלה זו הייתה חנות קטנה מאוד, ובהדרגה היא התרחבה עד 200 מ”ר. בשנת 1977 ההורים שלי, אורה ואבי, נכנסו לעסק. אני גדלתי לתוך העסק וב־1987 נכנסתי אליו באופן מלא. לא חשבתי שזה יהיה עיסוקי בחיים, אבל ככה קרה. פעם היה משתלם לנהל חנות ספרים. היום אין לזה הצדקה כלכלית. אבל יש משהו רגשי, מעבר לביזנס. זה מפעל חיים”.
מהו סוד ההישרדות של החנות?
“הסוד הגדול הוא שהמקום בבעלותנו, ואנחנו לא משלמים שכירות. זה מה שמחזיק אותנו. הייתה תקופה שבה היינו חנות מאוד חזקה. פעם מכרו כאן אחוז אחד מכל מכירות הספרים בארץ, זה המון. היינו מוכרים ספרי לימוד, ספרי קריאה, עובדים עם בתי ספר ועם ספריות. אבל כל זה השתנה”.
איך החנות מתאימה עצמה לשינויי הזמן?
“היום בתי הספר עברו למודל של השאלה, לא קונים יותר ספרים. בתיכונים, חצי מהחומר לפחות כבר דיגיטלי. הילדים לא באים לחנות לקנות ספרים כמו פעם. לפני שלוש שנים נכנסנו לתחומים של ספרי קריאה יד שנייה, ספרים נדירים ופריטי אספנות. אנחנו משקיעים בזה, בונים את האתר שלנו ומוסיפים בו כותרים כל הזמן. אנחנו לא יכולים להתחרות בהוצאות הספרים, שמציעות ספרים ישירות ללקוחות, בהנחות שאפילו החנויות לא מקבלות. אז כל אחד עושה היום מה שהוא יכול כדי לשרוד”.
תהיה המשכיות לחנות?
“שתי אחיותיי שותפות בעסק, אבל הילדים שלנו, הדור הבא, אף אחד מהם לא ממשיך פה”.
