סעיפי תקציב הביטחון לשנה הבאה מראים כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דורש שכר גבוה יותר לחיילים ויותר טילים ומל”טים מתקדמים, תוך קיצוץ משרות בצי ורכישת פחות ספינות ומטוסי קרב כדי לחסוך כסף. על פי דיווח ב-ARA TV כ-892.6 מיליארד דולר התבקשו לתקציב הביטחון והביטחון הלאומי, ללא שינוי מהשנה.
התקציב, שכולל גם את הפעילויות הקשורות לנשק גרעיני של משרד האנרגיה ומגדיל את המימון לביטחון המולדת, שם את טביעת הרגל של טראמפ על הצבא על ידי משיכת כספים מכלי נשק ושירותים כדי לממן את סדרי העדיפויות שלו.
הבית הלבן אמר לפי הדיווח כי המימון ישמש להרתעת פעולות עוינות של סין באזור האינדו-פסיפי ולהחייאת בסיס התעשייה הביטחונית. רוב המימון הדרוש למה שמכונה “כיפת הזהב” של טראמפ נכלל בבקשת תקציב נפרדת ולא חלק מההצעה האחרונה שנשלחה לקונגרס.
בתקציב 2026 טראמפ הזמין פחות מטוסי F-35 מתוצרת לוקהיד מרטין ורק שלוש ספינות מלחמה. הצי אמר כי רכישת כלי שיט אחרים צפויה להיכלל בהצעת חוק נפרדת.
התקציב דורש העלאה של 3.8% במשכורות החיילים ומפחית עלויות על ידי הוצאת כלי נשק ישנים ויקרים יותר לתפעול, כולל ספינות ומטוסים. על פי התוכנית, חיל הים יצמצם את הצוות האזרחי שלו בסך הכל ב-7,286 איש.
במהלך התקציב לשנה האחרונה של ממשל הנשיא לשעבר ג’ו ביידן, הוזמנו 68 מטוסי F-35 לשנת הכספים 2025, בעוד שטראמפ הזמין רק 47 מטוסי קרב לשנת הכספים 2026.
לפי הדיווח התקציב המבוקש של טראמפ גם מגדיל את ההוצאות על מל”טים קטנים, בין היתר בגלל הלקחים שנלמדו במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שם מל”טים הוכיחו את עצמם כחלק בלתי נפרד מלוחמה זולה ויעילה במיוחד.
נזכיר כי לפני כשלושה שבועות טען האלוף במיל’ יצחק בריק בטור שפרסם ב”מעריב” כי ההשקעה העצומה בחיל האוויר ובפרט במטוסים יקרים היא טעות אסטרטגית מכיוון שהמטוסים המאוישים מאבדים את מקומם לנחילי כלי טיס בלתי מאוישים, שכבר כעת הופכים ל”מלכת הקרב”.
“במשך שנים ארוכות אני זועק בכל דרך אפשרית – במאמרים בעיתונות, בפודקאסטים, בראיונות ברדיו ובטלוויזיה, בהרצאות שאני נותן ובשיחות ישירות שלי עם ראשי ממשלה, שרי ביטחון, חברי ועדת חוץ וביטחון ויושבי הראש שלה, רמטכ”לים, אלופים, חברי כנסת ושרים – כי צבא ההגנה לישראל, בניגוד לכל העולם, מכין את עצמו למלחמות העבר ולא למלחמות העתיד. דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בהפיכתו של צבא ההגנה לישראל לצבא של חיל האוויר, על חשבון כל יתר הזרועות”, כתב אז בריק.
עוד כתב, כי “במשך שנים ארוכות, רוב ההשקעה הפנויה להתעצמות הופנתה לחיל האוויר, הן בסיוע האמריקאי בדולרים והן בתקציב השקלי. במקביל, צבא היבשה קוצץ ונרמס עד דק, מתוך תפיסה שהתגבשה לפיה המלחמות הגדולות עברו מן העולם. אולם, זוהי רק בעיה אחת מני רבות. לא הושקעו כספים בהקמת חיל טילים, ברכישת עשרות אלפי כלי טיס בלתי מאוישים, בלייזר עוצמתי שהוא האמצעי היחיד שיוכל ליירט טילים בליסטיים מתמרנים, וטילים מתפצלים, ברכישת נשק נגד מטוסים רב-קני, ובהגדלת צבא היבשה לאחר שנים של קיצוץ דרסטי. קיצוץ זה הגיע למצב שבו אין לנו מספיק כוחות כדי להגן על גבולות המדינה, ואין לנו יכולת אפילו להכריע את ארגון חמאס בגזרה אחת”.
לדברי בריק, “הפרדוקס המדאיג הוא ההשקעה במטוסי קרב שתוך מספר שנים יאבד עליהם הכלח. והפרדוקס הגדול מכולם הוא שגם לאחר שנלמדו כל הלקחים במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’, שהוכיחו כי עם מטוסים לבדם אי אפשר לנצח מלחמות, עדיין ממשיכים להשקיע ארבעים מיליארד דולר ברכש מטוסים, וכמעט כלום באמצעי לחימה שעולים על המטוסים בעשרות מונים במלחמות ההווה ובמלחמות העתיד, שבהם כל הצבאות המודרניים משקיעים, כפי שציינתי לעיל”.
“אבל הפרדוקס והאסון הגדול מכולם הוא שהמטוסים המאוישים מאבדים את מקומם לנחילי כלי טיס בלתי מאוישים, שכבר כעת הופכים ל’מלכת הקרב'”, הדגיש בריק. “המטוסים המאוישים שרכשנו בעשרות מיליארדי דולרים בשנתיים האחרונות יגיעו אלינו בעוד חמש עד עשרים שנים, וכבר לא יהיו רלוונטיים. רק לאחרונה התבשרנו על מבצע של האוקראינים כנגד הרוסים. אוקראינה שינתה את חוקי המלחמה – לנצח. מתקפת הרחפנים האוקראינית פגעה בחמישה בסיסי חיל אוויר רוסיים, חלקם במרחק אלפי קילומטרים מהחזית. המבצע חשף פגיעות עולמית של בסיסים צבאיים מפני איומי רחפנים זולים, וגרם נזק של מיליארדי דולרים למטוסי רוסיה”.
הוא הוסיף כי “האוקראינים כתבו מחדש את חוקי הלחימה שוב. הפיקוד העליון הרוסי ודאי היה המום כמו האמריקנים בשנת 194, כאשר האוקראינים ביצעו מתקפת פתע נגד חמישה בסיסי חיל אוויר רוסיים הרחוקים מהחזית – שניים מהם במרחק אלפי קילומטרים בצפון הרחוק של רוסיה ובסיביר. שירות הביון האוקראיני, המכונה SBU, הצליח להגניב מספר רב של רחפנים עמוק לתוך רוסיה בתאי עץ שהועברו במשאיות, ולאחר מכן לשגר אותם בשלט רחוק”.
“סין מייצרת 500 אלף רחפני תקיפה בחודש. המהפכה האווירית כבר כאן, סין מסוגלת לייצר חצי מיליון רחפני FPV קטלניים בכל חודש ובשעת חירום להאיץ לקצב של 700 אלף. הרחפנים האלו זולים מהירים נושאים חומר נפץ ומועברים בנחילים אל קווי האויב. לא מדובר בכלים אזרחיים אלא בזרוע אווירית לוחמת שצומחת בקצב תעשייתי”, טען.
