אי־הופעתו הממושכת של המנהיג העליון של איראן, עלי חמנאי, בציבור או בכל מדיה פומבית, מעוררת גלים של שמועות, דאגה ומאבקי כוח בצמרת האיראנית. חמנאי, הדמות הריבונית והמכריעה ביותר במדינה, לא נראה ולא נשמע מזה כשבוע – דווקא בזמן שבו איראן מתמודדת עם אחד המשברים החמורים בתולדותיה.
לפי ה”ניו יורק טיימס”, ההיעדרות נרשמה על רקע מתקפה משולבת של ארצות הברית וישראל, שכללה הפצצות על שלושה מתקני גרעין איראניים. איראן הגיבה בירי טילים לעבר בסיס אמריקאי בקטאר. בהמשך השבוע, בתיווך נסיך קטאר ובלחץ הנשיא טראמפ, נחתמה הפסקת אש בין איראן לישראל. אך בכל אותם ימים מתוחים – המנהיג העליון שותק.
“כולנו צריכים להתפלל”
דאגת הציבור הגיעה עד למסך הטלוויזיה הממלכתית. מגיש תוכנית חדשותית הציג שאלה שלדבריו חוזרת שוב ושוב במסרים מהצופים: “מה מצבו של המנהיג העליון?”
מהדי פאזלי, פקיד בכיר, לא סיפק תשובה ישירה. “גם אני מקבל פניות רבות ממקבלי החלטות”, אמר. “כולנו צריכים להתפלל. האנשים שאחראים על ביטחונו של המנהיג עושים את עבודתם היטב”. מקורות בממסד האיראני טוענים כי חמינאי שוהה בבונקר סגור, מנותק מכל תקשורת אלקטרונית – מחשש להתנקשות, גם בתקופת הפסקת האש.
שמועות, חרדה ומאבקי ירושה
לדברי מוחסן ח’ליפה, עורך עיתון כלכלי בטהראן, ההיעדרות “גורמת דאגה עמוקה בקרב אלה שאוהבים אותו”. הוא הוסיף: “אם ייוודע שהוא איננו, תהיה זו הלוויית ענק היסטורית”. ההיעדרות, בשילוב העובדה שלא פורסמה אף הודעה רשמית או הקלטה קולית, הובילה לספקולציות נרחבות: האם חמנאי בחיים? האם הוא כשיר לקבל החלטות? מי באמת מושך בחוטים בטהראן?
ארבעה בכירים באיראן מסרו כי בימים האחרונים החלו להתגבש קואליציות חדשות בצמרת השלטון – הן בממסד הפוליטי והן בצמרת הצבאית. הרקע: מאבק סמוי לעיצוב עתיד המדינה, במיוחד בנושאים כמו המשך פרויקט הגרעין והיחסים עם ארה”ב. למרות שהמדינה מצויה בעיצומו של משבר, חמינאי – שקובע את המדיניות העליונה באיראן – לא הופיע בפומבי ולא הוציא אף הודעה או סרטון.
לפי דיווח של העיתון, על פי גורמים רשמיים, הוא שוהה בבונקר ונמנע מכל תקשורת אלקטרונית, מחשש להתנקשות. גם במהלך ימי הלחימה האחרונים, כשארה”ב הפציצה שלושה מתקני גרעין, איראן שיגרה טילים לעבר בסיס אמריקאי בקטאר, והוכרזה הפסקת אש בין איראן לישראל – חמינאי נותר דומם.
לדברי חמזה צפווי – פרשן פוליטי ובנו של יועץ צבאי בכיר לחמינאי – שירותי הביטחון מאמינים שישראל תנסה להתנקש בחייו גם בתקופת הפסקת האש. לכן ננקטות “פרוטוקולים ביטחוניים קפדניים”, כולל ניתוק כמעט מוחלט מהעולם החיצון. הוא הוסיף כי מתקבלת גישה פרגמטית לניהול המשבר, כולל האצלת סמכויות למנהיגים אחרים, כמו הנשיא מסעוד פזשכיאן.
פזשכיאן תופס פיקוד – אבל מותקף
המחנה שמוביל בינתיים בקבלת ההחלטות הוא זה המתון, בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן. הוא הביע נכונות לחזור לשולחן המו”מ עם וושינגטון – גם לאחר ההפצצות. לצידו עומדים ראש מערכת המשפט מחסני־אז’אי ומפקד הצבא החדש, עבדולראחים מוסוי. בישיבת ממשלה שנערכה ביום רביעי אמר פזשכיאן: “האחדות בעם בעקבות המלחמה יצרה הזדמנות לשנות את דרכנו. זהו רגע של שינוי”.
אולם המתנגדים לא שותקים. בראש מחנה השמרנים ניצב סעיד ג’לילי, מקורב למשמרות המהפכה, שתקף את הנשיא ושר החוץ והטיל ספק בלגיטימיות של הפסקת האש.
פרשנים שמרנים טוענים כי פזשכיאן “אינו כשיר פוליטית לנהל את המדינה”. דובר הנשיא, עלי אחמדניא, השיב לו בפוסט חריף: “נלחמנו בישראל 12 ימים – עכשיו גם אתכם נצטרך לסבול? אתם עוזרים לאויב עם העטים שלכם”.
בתוך הוואקום השלטוני, לפי ארבעה בכירים איראנים, מתעצמים מאבקי הכוח. כמה פלגים מתמודדים על השפעה – ביניהם תומכי גישה מתונה, בראשות פזשכיאן, שקורא לשוב למו”מ עם ארה”ב, גם אחרי שהאחרונה הפציצה מתקני גרעין. לצידו – ראש מערכת המשפט מחסני־אז’אי ומפקד הצבא החדש עבדולראחים מוסוי. בקרבם נמצאים גם רוב בפרלמנט ומפקדים בכירים במשמרות המהפכה.
מה עם הגרעין?
עוד לפי הדיווח של הניו יורק טיימס, שר החוץ, עבאס עראקצ’י, וראש סוכנות הגרעין, מוחמד אסלאמי, הבטיחו כי איראן תשקם את המתקנים שהופצצו ותמשיך בהעשרת אורניום.
סאנם וקיל, ראש תחום המזרח התיכון במכון צ’טהאם האוס, אמרה כי היעדרותו של חמינאי “מעידה על מצב ביטחוני רגיש ביותר”. לדבריה, אם חמינאי לא יופיע עד טקסי העאשורא בתחילת יולי – “זהו סימן רע מאוד”. בינתיים, איראן מנסה לשדר עסקים כרגיל – עם מופעים מוזיקליים בכיכר אזאדי וקריאות אחדות ברחובות. אבל כל עוד חימנאי אינו מופיע – סימן השאלה הכבד ממשיך לרחף מעל טהראן.
