מזרח תיכון חדש? בצה״ל ובמערכת הביטחון מעריכים בשעות האחרונות כי איראן מבצעת כרגע כמה מהלכים במקביל: הראשון, הערכת הנזקים של התקיפה הלילה על שלושת מתקני הגרעין שלהם בפורדו, איספאהן ובנתז. והשני, האיראנים בוחנים את אפשרות התגובה שלהם ופה העניין מורכב הרבה יותר מבחינתם. קצין בכיר בצה״ל הגדיר את מצבם של ההנהגה המדינית והצבאית של איראן במשפט הבא: ״האם החניך מודע למצבו בקורס?״
המהלך הישראלי בעשרת הימים האחרונים הביא את איראן למצב נחות מבחינה צבאית. העובדה כי חיל האוויר שולט בכמעט כל השמיים של איראן וכי היא איבדה עשרות אחוזים מכח האש שלה, מביא אותה לנקודה שהיא מחייבת לנהל את התגובות שלה על בסיס ניהול סיכונים.
במערכת הביטחון בוחנים את מגוון התרחישים שאיראן עשויה לבצע
ירי טילים: איראן היא מעצמה בתחום הטילים. אבל היא עשתה טעות אסטרטגית בבניין הכוח שלה. אומנם איראן חילקה את המדינה לשמונה מרחבי שיגור, כשכל מרחב כזה הוא קצת יותר גדול משטח מדינת ישראל. אבל לב המערך ישב במערב איראן. הוא נבנה כך שיוכל לאיים על ישראל ועוד כמה מדינות, המשגרים כמו המחסנים היו מחופרים ורק במהלך השיגור, יוצא המשגר מהמרחב המוגן, מבצע שיגור וחוזר.
צה״ל עבד באופן כזה שכבר בתחילת המתקפה הוא ריכז מאמץ על מערב איראן ועל המשגרים. בדרך זאת הוא פגע במאות משגרים. במחסני הטילים נותרו אומנם מאות אולי אלפי טילים, אבל בלי יכולת שיגור, הם בגדר פסלים המונחים בבונקרים. פעולת ״הציד״ של חיל האוויר הביאה לכך שהאיראנים נערכו לתקוף את ישראל בשני המרחבים הנוספים מתוך השמונה, הפעם ממרכז המדינה וכן מדרום מזרח המדינה.
כאן האיראנים נמצאים בבעיה. כמות הטילים שנמצאת להם במרחבים הללו מוגבלת. יכולת השינוע ממערב המדינה למרכזה או למזרחה היא משימת התאבקות כאשר חיל האוויר שולט על השמיים, ומשאיות עם הטילים חשופות לפגיעה. העניין השני, הריחוק, מחייב אותם להשתמש בטילים ארוכי טווח שהם פחות זמינין בארסנל הגדול שלהם.
תיעוד וקולות קשר מתקיפת משגרים באיראן (צילום :דובר צה”ל)
בצה״ל אומרים כי קיימת מוטיבציה לירות מאות טילים על העורף הישראלי אבל אין לאיראנים יכולת לעשות זאת והם מצליחים לירות כמה עשרות טילים, וגם זה תחת לחץ מפני הפעילות האווירית של חיל האוויר. ״הם שומעים את רעש המטוסים וזמזום הכטממ״ים מעל הראש והם מבינים שהם לא יכולים לבצע שיגורים כפי שרצו או תיכננו״, אומר גורם צבאי בכיר.
פיגועים בעזרת הפרוקסי: אתמול צה״ל עשה מהלך שבו חוסל סעיד איזאדי, מפקד גייס פלסטין במשמרות המהפכה וכן את בהנאם שהריארי, מפקד יחידה 190 האמונה על העברת חימוש וכסף לכל הפרוקסי של איראן. כלומר, ביום אחד, בתוך כשעה, אולי שעתיים, ישראל השביתה לאיראנים את המנכ״ל, מנהל הכספים, ומנהל הרכש והתפעול של כל הפרוקסי שלה.
על זה יש להוסיף את הפגיעות המצטברות, החל מהפגיעה בחמאס עזה, הפגיעה בחיזבאללה, החלפת המשטר בסוריה ועד לפגיעה בחות׳ים, כולל הפגיעה רק בשבוע שעבר ברמטכ״ל החות׳י, שכנראה לעת הזאת יצא מהמשחק.
מאזן בין המעצמות: האיום של איראן לחסום את מיצרי הורמוז או לפגוע במתקני הדלק של שכנותיה עשוי לפגוע בה דווקא מכיוון אחר. איראן היא ספקית הדלק לסין וגם לרוסיה בשל המלחמה באוקראינה. ברור לשתי המעצמות, רוסיה וסין, כי פגיעה במתקני הנפט של השכנות תביא לפגיעה אנושה במתקנים האיראנים ולא דווקא מפעילות ישראלית או אמריקנית. לכן ספק רב אם הן יעניקו למהלך של הפצצת בארות נפט ומתקני בתי זיקוק גיבוי. חסימת המיצרים תפגע בחופש השייט למזרח וגם כאן סין ורוסיה יהיו הראשונים להיפגע מהמהלך. בכלל, בפעם האחרונה שהצי האיראני התמודד מול הצי האמריקאי הוא ספג מפלה.
המרחב האזורי: בשעות האחרונות מדינות האזור מביעות תנחומים בפני המפלה האיראנית. מדובר במס שפתיים. בכל המדינות האזור חוגגים, כל אחת והסיבה שלה: תורכיה מאושרת כי איראן כבר לא תתמודד בבכורה מולה כמעצמה אזורית. סעודיה, כווית, בחריין ואחרות נושמות לרווחה אחרי הסרת האיום הקיומי עליהן. ואילו ירדן ומצרים שמחות כי הפעילות של ציר הרשע השיעי נפגע אנושות ופחות מאיים על המשטר שלהם.
