כשרן נאור, מנכ”ל ובעלים של חברת אורטק מערכות מיגון, צפה בשבוע האחרון במטחים האיראניים לעבר ישראל ובתוצאותיהם, המחשבה שלו הייתה אחת: “זה פשוט אבסורד שאין גוף ממשלתי שדוחף ויוזם פרויקטים של שיפור מיגון בדירות שבהן אין ממ”ד. זה יכול למזער דרמטית את כמות הנפגעים, להציל חיים ולמנוע פגיעות רבות”, הוא אומר ומוסיף: “אנחנו מנסים בלי סוף לדחוף זאת מול הרשויות ומול הממשלה, אבל התהליכים האלה מאוד ארוכים ונפרשים על פני שנים. יש גם שיקולים שונים והתקציבים לא מספיקים. אנחנו מנסים שנים, אבל זה קשה מאוד. התקפות הטילים האחרונות מאיראן מוכיחות כי המציאות הביטחונית דורשת פתרונות מיגון מתקדמים לכל בית בישראל”.
את החברה, העוסקת במיגון והקשחה של מבנים קיימים או ניידים, הקים נאור בשנת 2007. עם לקוחות החברה נמנים גופים ממשלתיים, ארגונים צבאיים, חברות מסחר ותעשייה ולקוחות פרטיים, בארץ וברחבי העולם. החברה ממוקמת בקיבוץ כרמיה שבעוטף עזה ומעסיקה 20 עובדים ישירים ו־30 עובדי קבלן.
החברה פיתחה שיטה מאושרת פיקוד העורף לשיפור מיגון בחלל קיים שאין אפשרות לבנות בו ממ”ד. “בניית ממ”ד חדש היא האופציה המועדפת, אך לרוב אינה מעשית”, אומר נאור. “הוספת ממ”ד בטון בבנייה רגילה בבית פרטי דורשת את אישור הוועדה לתכנון ובנייה, ובבית משותף גם את הסכמת הדיירים לשינויים ותוספות בבניין. מטבעם של דברים, בדרך כלל אין אפשרות להוסיף ממ”ד לדירה יחידה בבית משותף אלא אם היא בקומת הקרקע. דרישה להסכמה כזו נתקלת בהתנגדויות של דיירים ושכנים, ובשל כך נופלת פעמים רבות. יש גם מקומות שבהם אין אפשרות להוסיף ‘מגדל ממ”דים’ בגלל חריגות מקו הבניין לשטח הציבורי ברחוב. גם במבני ציבור ועסקים יכולים להיווצר קשיים ברצון להוסיף מרחבים מוגנים, מסיבות שונות: מבנים ותיקים, בעיות קונסטרוקציה, הגדרת מבנים לשימור ועוד”.
אורטק מערכות מיגון נותנת פתרונות מיגון למקרים שבהם אין ממ”ד בבית או מרחב מוגן בעסק או במוסד כלשהו, אך בכל זאת יש צורך ורצון להוסיף מיגון. הביצוע של השיטה שפיתחה החברה לשיפור מיגון ולהפיכת חדר קיים לחדר מוגן לחירום כחלופה לממ”ד אורך בין שבוע לשבועיים (העבודה מתבצעת בחדר הממוגן עצמו, וניתן לשמור על שגרה ופעילות בשאר חלקי המבנה). תהליך המיגון כולל חיפוי ועיגון של קירות החדר בפאנלים ייחודיים מחומרים מרוכבים בעובי 8 מ”מ, החלפת הפתחים הקיימים בדלתות ובחלונות ממוגנים תקניים והעתקה של תשתיות החשמל, התקשורת ומיזוג האוויר. המיגון מבוצע בפנים החדר בלבד ואינו דורש היתרים. מיגון חדר בדירה למשל יעלה כ־100־140 אלף שקל.
“אני חי בעוטף עזה. שנים רבות אנחנו נמצאים במציאות של ירי טילים”, אומר נאור. “כבר מזמן היה לי ברור שיש פער גדול מאוד במענה המיגוני, שלהרבה מאוד מבנים קיימים פשוט אין מענה. הייתי בטוח שאם אמצא פתרונות מעשיים למיגון, אז יהיה עניין גם בציבור וגם בממשלה להשתמש בהם. אבל אז עוד לא הבנתי עד כמה הבירוקרטיה והרגולציה לא בשלים להכיל טכנולוגיות מתקדמות או שונות, והן ממשיכות להישען הרבה מאוד שנים על בטונים ופלדות, דהיינו על הבנייה הקונבנציונלית. כבר אז הבנתי שבטון ופלדה לא יכולים להיות בכל מקום מפאת שיקולים מבניים ושיקולים הקשורים בקונסטרוקציה, והאמנתי שלפתרונות קלי משקל ומהירי ביצוע יהיה ביקוש”.
האמנת אך התבדית?
“התבדיתי בענק. מצאתי שהרגולציה והבירוקרטיה לא בנויים לקבל החלטות ולאשר דברים שהם לא חלופה מלאה לפתרונות הבטון והפלדה. במשך 16 שנה לא הצלחנו לקבל את האישורים האלה. עשינו מסע ארוך של הוכחות והיתכנות. רק ביולי 2020 נעשה ניסוי של פיקוד העורף, שבו המוצר אושר כחלופה לממ”דים במקומות שבהם לא ניתן לבנות כאלה”.
“מקווה שלמדנו את הלקח”
ביום ראשון השבוע סייר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן בבניינים שנהרסו בבת ים וברמת גן מפגיעת טילים איראניים. לדברי המבקר, כבר בשנת 2020 פורסם דוח חמור ביותר על פערי המיגון במדינת ישראל. באותה העת נמצא כי קרוב ל־2.6 מיליון תושבים חיים ללא מיגון תקני”.
“לצד זה, תקציבים שהוקצו לנושא לא מומשו ותוכניות של הממשלה לא תוקצבו. לאחרונה, הוסיף המבקר, בוצע דוח מעקב בראי מלחמת חרבות ברזל, ולדבריו, “גם על פי דוח שהשלמנו לאחרונה בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, שהטיוטה שלו כבר נמסרה לראש הממשלה, לפיקוד העורף ולשר לביטחון לאומי – הפערים משמעותיים ביותר, הן לגבי מיליונים של אזרחי ישראל הנמצאים ללא מיגון והן לגבי פערים של אי־תקינות מקלטים ציבוריים, של היעדר מיפוי של האוכלוסייה שאין לה מרחב מוגן והיעדר היערכות למתן המענה לאזרחים משעה שהם נפגעים”. המבקר קרא לראש הממשלה, לשר לביטחון לאומי, לשר הביטחון, לפיקוד העורף ולכל הגורמים הרלוונטיים: “אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה נגד איראן. חשוב מאוד לוודא שניתן מענה לעורף. עורף חזק הוא חיוני למדינת ישראל” הוסיף.
נאור לגמרי מסכים: “אני מלא תקווה שאת הלקח למדנו ושהמדינה תבין שאין מנוס מסגירת פערי מיגון בכל המגזרים והאוכלוסיות”, הוא אומר. “שייתנו את הדעת איך ממגנים את הבתים הפרטיים והמוסדות שעדיין לא ממוגנים, כי המלחמה הבאה היא לא שאלה של ‘אם’ אלא של ‘מתי’, והיא תהיה קשה יותר ומורכבת יותר ממה שאנו חווים כיום”.
הממ”ד, מסביר נאור, “הוא הפתרון הכי נכון, ואם בונים אותו בשלב הבנייה הוא גם הכי זול. אלא שבאחוז מאוד גבוה מהבניינים הקיימים בארץ, כל אלה שנבנו לפני שנת 1992, אין מיגון מפני טילים בבית או קרוב אליו. כיוון שכאמור לא בכל דירה יש ממ”ד או ניתן להתקין בה ממ”ד – הרי שחלופה לממ”ד היא הפתרון האלטרנטיבי”.
נאור ממשיך ומסביר: “כאשר מתרחשת פגיעה ישירה בממ”ד עלולה להיות גם פגיעה בנפש, אבל אם הפגיעה קרובה לממ”ד, הוא יעניק מענה מושלם. באופן דומה גם פתרון של שיפור מיגון יכול לספק עמידות גבוהה. הפתרון המיגוני שלנו הוא ברמה מאוד גבוהה, ונבחן במטענים גדולים משמעותית מהמטענים שכרגע פוגעים במדינת ישראל. אם חדרים בבתים לא ממוגנים היו נעזרים בפתרון הזה, כמות הנפגעים שאנו רואים כיום הייתה קטנה בצורה דרמטית. אנשים היו נשארים בבתים ולא מתחילים לרוץ לחפש מקום ממוגן”.
מעדיפים לנסוע לחו”ל
כבר במהלך מלחמת חרבות ברזל, מספר נאור, הוא חש יותר התעניינות בפתרון שהחברה מציעה, “אבל עדיין האתגר המהותי שלנו כיום הוא להצליח לשכנע אנשים פרטיים וגם גופים שונים. לכולם ברור שצריך להתמגן, אבל כולם מחכים. המיגון גם יכול להציל חיים וגם לסייע לשמור על רציפות עסקית ותפקודית, בשגרה ובחירום”.
לפחות בכל הקשור באנשים פרטיים, לא כל אחד יכול לשלם סכום כזה גבוה.
“נכון, זאת גם הסיבה שאנשים לא ממגנים, כי אין להם כסף לכך. הם גם יעדיפו לנסוע לחו”ל כמה פעמים בשנה ולא למגן. זה גם עניין מנטלי: ישראלים חיים לפי אחזקת שבר ולא אחזקה מונעת. כלומר, נגיע לגשר ונחצה אותו. אבל כשמגיעים לגשר זה כבר מאוחר מדי. בכל סבב לחימה מתקשרים אנשים, מתעניינים, בודקים עוד פעם ועוד פעם אבל לא מבצעים הזמנה. יש לנו לקוחות פרטיים, אבל בשוליים. בעיקר אנחנו עובדים עם לקוחות מוסדיים, עם ארגונים. למשל ממגנים חדרי שרתים של חברות, חמ”לים של רשויות, חברות הייטק שחייבות להבטיח רציפות תפקודית ולמגן, מפעלים שצריכים למגן חללים שבהם נמצאים המכונות ומכלי האחסון. גוף שנכנס לתהליך מיגוני יוכל להגיע למצב שבו הוא ממשיך רצף עבודה ומקנה ביטחון לעובדים ולציוד”.
אורטק פיתחה גם שכבת הגנה בפני כטב”מים ורחפני נפץ. המערכת, המבוססת על פאנל מיגון העשוי חומרים מרוכבים, מותקנת באופן חיצוני מעל המבנה או בצדדיו, בהתאם להגדרת האיום. “פיתחנו פתרון זה עוד הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל”, אומר נאור ומדגיש: “אנחנו כל הזמן עובדים על פיתוחים נוספים, על דברים מהפכניים. אנחנו רואים קדימה, חיים את מלחמות העתיד ולא את מלחמות העבר. לא בכדי יצרנו את המוצרים האלה שנים רבות לפני שבכלל הסכימו להכיל ולקלוט אותם”.
מלחמות העתיד, חוזה נאור, “יתאפיינו בטכנולוגיה מתקדמת מאוד, טכנולוגיה זעירה אבל מדויקת, שמקדם הנזק שלה הוא מאוד מדויק עם מעגלי הרס גדולים מאוד. הכל יהיה מתוחכם יותר. כך גם הפתרונות צריכים להיות בהלימה עם תחכום החימוש”.
הסיפוק שלו מעיסוקו, מבהיר נאור, הוא “להביא בשורה מיגונית לעם ישראל, להביא שקט נפשי לאנשים. לא מעט משפחות יודעות לספר שמאז שסיימנו את המיגון אצלן יש שקט נפשי בבית, ואין כבר צורך לרוץ בלילה למקלט. אני מרגיש סוג של שליחות”.
