הסנטימנט הפופולרי של “אמריקה תחילה”, עליו ביסס דונלד טראמפ את הקמפיין שלו לנשיאות, צובר תאוצה בשנים האחרונות בארצות הברית, ומהווה שינוי חד מתפישתם של האמריקאים בעבר. התפישה הזו, שדורשת להתעסק בענייני פנים במקום בסוגיות דיפלומטיות בינלאומיות, פופולרית במיוחד בקרב חוגי הימין – המרכיבים חלק מהותי מהבייס של טראמפ.
ומה הלך הרוח בקרב הציבור האמריקאי כולו? סקרי עומק שהתבצעו בשנים האחרונות מצביעים על תמונה מורכבת: מרבית האמריקאים מביעים חשש הולך וגובר מפני המירוץ הגרעיני של איראן, אך אלו לא בהכרח מאמינים שהפיתרון הוא התערבות צבאית.
יש לציין כי הנתונים בסקרים המובאים כאן אינם עדכניים לשאלת התקיפה הנוכחית – אלא לסנטימנט הכללי של האמריקאים בשנים האחרונות. ב-2019 מצא סקר של פוקס ניוז ש-53% מהאמריקאים תומכים בהתערבות צבאית, מול 30% שמתנגדים לה. בעוד 57% מהדמוקרטים ו-65% מהרפובליקנים רואים באיראן “איום אמיתי לביטחון הלאומי”.
עם זאת, סקר של מכון פיו שבוצע ב-2023 הראה כי בעיני האמריקאים איראן היא רק האיום השלישי בגדולו: כשני שליש מהציבור (64%) רואים בסין את סכנה בינלאומית משמעותית, 59% מאמינים כי רוסיה מהווה איום ורק 42% מאמינים כי מדובר באיראן.
ב-2020, סקר של CBS מצא כי רק 14% מאמינים שהדרך היחידה להתמודד עם האיום האיראני היא פעולה צבאית, בעוד רוב משמעותי (64%) מאמינים שניתן להכיל את האיום בדרכים לא צבאיות.
משמעות הדבר היא שלא קיים קשר ישיר בין תחושת האיום שמשייכים האמריקאים לגרעין האיראני, לבין אופן הטיפול בפועל באיום. כעת השאלה החשובה באמת היא – האם טראמפ, שלא עומד לבחירה מחדש בבחירות הבאות, יתחשב בדעת הבייס – או יבחר שוב במדיניות המנוגדת לכל מה שהבטיח בקמפיין הבחירות.
