בפרק השלישי של פודקאסט “אוברדראפט” של “מעריב”, חושף מנהל רשות המסים בישראל, שי אהרונוביץ’, כיצד המדינה סיימה את 2024 בהכנסות שגבוהות ב-37 מיליארד שקל מהצפוי, מה מתכנן לשוק מטבעות הקריפטו ולמילואימניקים, ואיך הוא מתמודד עם האיום האמריקני על מכסי יבוא.
אתה בתפקיד כשנה וחצי. נכנסת לתפקיד ב-7 באוקטובר אם אני לא טועה. איך שנת 2024 מסתיימת אצלכם?
אהרונוביץ’: “שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת. התחלנו את השנה פסימיים עם יעד הכנסות של 409 מיליארד שקלים, ויעד הכנסות מתוקן שתוקן בעקבות המלחמה. אבל בסופו של דבר הכלכלה הפתיעה לטובה וסיימנו עם 446 מיליארד שקלים”.
איך אתה מסביר את זה?
אהרונוביץ’: “ראשית, הממשלה וקרן הפיצויים ששולמו לתושבי מדינת ישראל עזרו להחזיק את הכלכלה מעל המים. שנית, אחרי השבועות הראשונים של המלחמה שבהם גם אזור המרכז היה משותק, רוב המדינה חזרה לפעילות. למרות שהיה לנו היקף גבוה של אנשי מילואים, החינוך חזר, ולכן שנת 2024 הייתה שנה כלכלית יציבה יחסית”.
והערכתך לגבי שנת 2025?
אהרונוביץ’: “שנת 2025 היא גם מאתגרת. יעד הגבייה שנקבע הוא 469 מיליארד שקלים, אבל אנחנו אתגרנו את עצמנו וקבענו 475 מיליארד שקלים. כרגע אנחנו עומדים בקצב – השליש הראשון של השנה עד סוף אפריל עמד על כ-180 מיליארד שקלים”.
ינואר 2025 הפתיע אתכם?
אהרונוביץ’: “ינואר היה חזק בגלל כמה גורמים. ראשית, העלאת מע”מ מ-17% ל-18% ב-1 בינואר גרמה להקדמת רכישות ותשלומים בדצמבר. שנית, המעבר ב-31 בדצמבר של חוק הרווחים הקלויים גרם לחלק לא קטן מבעלי החברות לחלק דיווידנד ב-31 בדצמבר במקום ב-2025, כדי לחסוך במס. לכן ינואר 2025 היה מעל 60 מיליארד שקלים”.
כמה ההשפעה של אחוז המע”מ הנוסף?
אהרונוביץ’: “אחוז מע”מ שווה בערך לשישה מיליארד שקלים בשנה. חשוב לזכור שתקציב 2025 החשיבות שלו הייתה להחזיר יציבות ולהתחיל בתהליך של הורדת יעד הגירעון. גמרנו את 2024 בגירעון של קצת יותר מ-7 אחוזים, והמטרה היא להוריד את הגירעון כדי לתת בשורה לגופי הדירוג ולעולם הכלכלי”.
איזה ענפים הכי מכניסים כספים לאוצר?
אהרונוביץ’: “ענף הייטק הוא כתר. אנחנו מעריכים שהוא מעל 25% מסך הכל ההכנסות. חלק גדול מחברות הייטק הן תחת חוק עידוד השקעות ומשלמות רק 6% מס, אבל הן יוצרות אקו-סיסטם מיסוי – מעסיקות מהנדסים ועובדים שמשלמים פה מס הכנסה כתושבי ישראל”.
מה קורה אם חברות מחליטות לעבור למדינות אחרות?
אהרונוביץ’: “זה כמובן דבר מדאיג מאוד. יודע שגם בעקבות 2023, עוד לפני המלחמה, מה שקרה עם הרפורמה המשפטית עשה רעש, אבל בסופו של דבר לא ראינו את זה מתבטא במספרים. דווקא אנחנו רואים השקעות – סבבי גיוס, ראינו את מכירת וויקס לגוגל. אבל בוודאי שאנחנו כל הזמן עם היד על הדופק”.
בואו נדבר על מילואימניקים. מה הם יקבלו אחרי 200-300 ימי מילואים?
אהרונוביץ’: “מתחילת המלחמה עשינו דבר תקדימי. כל מי שיצא למילואים – הפסקנו הליכי גבייה והקלנו על התהליכים הפרוצדורליים. עצמאי שעשה מילואים, חוץ ממה שהוא מקבל מביטוח לאומי, קיבל גם פיצוי על הרווחים שאיבד במלחמה – דבר שמעולם לא היה. עכשיו השר הכריז על תוכנית חדשה: מילואימניקים קרביים – מי שנמצא בחזיתות ולא יכול להמשיך בעבודה הרגילה – יקבלו נקודות זיכוי שיביאו אותם לאזור של 250-300 אלף שקל בשנה שלא יידרשו לשלם עליהם מס. זה אמור להיחקק במושב הקיץ”.
ומה לגבי נשות המילואימניקים?
אהרונוביץ’: “נקודות הזיכוי יוכלו לעבור בין בני הזוג – דבר תקדימי. אם המילואימניק לא יכול לנצל את נקודות הזיכוי, בת הזוג שלו תוכל להנות מהן”.
בואו נעבור לגילוי מרצון. מה השתנה במדיניות?
אהרונוביץ’: “ב-15 השנים האחרונות היו שני הליכי גילוי מרצון גדולים – אחד בתחילת העשור הקודם ואחד ב-2017. הם היו אנונימיים – לא צריך היה לחשוף שם בשלבים הראשונים. 99% מהמקרים הסתיימו בהצלחה. עכשיו, בגלל המצב הכלכלי ונושא הקריפטו, אנחנו מתכננים גילוי מרצון חדש. הפעם לא אנונימי – צריך לחשוף שם מההתחלה, אבל זה ייעשה במחלקה מיוחדת ברשות, לא אצל פקיד השומה הרגיל”.
למה הדגש על קריפטו?
אהרונוביץ’: “ב-2017 רשות המסים הוציאה עמדה שקריפטו הוא נכס כספי, אבל לא היה ברור מה תוצאות המס. היו הרבה אנשים נורמטיביים שקנו קריפטו לפני 7-10 שנים, חלקם קנו בכלום והפכו לעשירים, ומה לעשות – לא הייתה עמדה ברורה והם לא דיווחו. הבעיה היא שהבנקים בישראל עדיין לא יודעים איך לקלוט כספים מקריפטו. יש לנו חשש שאם בן אדם יודע שיש לו קריפטו אבל הוא לא יכול להביא את הכסף לארץ, הוא לא יוצא לשלם מיסים”.
מה עם ישראלים שקונים דירות בחו”ל?
אהרונוביץ’: “אנחנו מקבלים מידע מכוח אמנות מס בינלאומיות. לפני חודש וחצי אנשים שלנו היו בכנס של ה-OECD בפריז, והולכים להגביר את שיתוף הפעולה דווקא בנושא נדלן. מי שרוצה לישון טוב בלילה עדיף לו לבוא ולתת גילוי, בטח עכשיו כשיהיה גילוי מרצון”.
מה עם השפעת המכסים האמריקניים?
אהרונוביץ’: “השאיפה שלנו שמדינת ישראל תהיה באפס מכסים. כרגע שמו לנו 17%, הקפיאו ל-7%, אנחנו ב-10%. החשש שחברות שיש להן רגל כאן ובארה”ב יעבירו ייצור לאמריקה. יש משלחת בוושינגטון כרגע, אנחנו מקווים שנהיה במדינות שהאמריקנים נותנים להן מכס מינימלי – בערך 5%”.
ונושא היהלומים?
אהרונוביץ’: “אנחנו מנסים להחריג את נושא היהלומים. יש שאלה מהי מדינת המקור – היהלומים לא נכרים בישראל, הם מגיעים לכאן, עושים להם עיבוד ויוצאים לארה”ב. גם זה כרגע בדיונים, וזה מעסיק את כל העולם, לא רק אותנו”.
מילה אחרונה על הנדל”ן?
אהרונוביץ’: “הנדלן הוא גם כתר – מס רכישה ומס שבח ביחד מביאים בשנה רגילה 16-17 מיליארד שקלים. יש כרגע האטה בגלל הריבית הגבוהה, אבל אני חושב שבסופו של יום, הדמוגרפיה בישראל חיובית ויש ביקוש למוצר הזה”.
