אלפים הגיעו הערב להפגנה נגד הממשלה שהתקיימה בכיכר רבין בתל אביב תחת הקריאה “שמים סוף לטירוף – כן למדינה יהודית ודמוקרטית ולא לכהניזם גזעני“, במקביל להפגנת הימין בירושלים. המחאה התקיימה במסגרת המאבק האזרחי. “הייתי בטוחה שב-8 באוקטובר הבן אדם הזה יעוף מכיסאו”, אמרה עדנה חלבני בכירה לשעבר בלשכת נתניהו.
ממובילי המחאה נמסר: “בזמן שתומכי ממשלת ‘חמאס הוא נכס’ מתכננים מופע נוסף של טירוף כהניסטי-גזעני בירושלים נגד שלטון החוק, אנחנו נעמוד מחר בכיכר רבין ונלחם על מדינה יהודית ודמוקרטית”. הם הוסיפו: “מחר נזדעק יחד מול הטירוף שמפקיר את החטופים שלנו, שמקריב את החיילים שלנו במלחמת פוליטית וחסרת תכלית ומגונן על סייעני טרור שהביאו עלינו את השבעה באוקטובר”.
עדנה חלבני, בכירה לשעבר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשאה דברים חריפים: “זה ראש ממשלה שביום הראשון שהגיע למשרד הבנו עם מי יש לנו עסק… הייתי בטוחה שב-8 באוקטובר הבן אדם הזה יעוף מכיסאו. אבל הוא ואשתו ובנו המובטל נאחזים בכיסא. הגיע הזמן שיהיו מיליונים ברחובות, רק אם נסגור את המדינה אולי נצליח להעיף את הבן אדם הבזוי הזה. 56 חטופים עדיין נמצאים אצל הנאצים והוא ישן עם מצפון נקי”.
שקמה ברסלר ממובילות המחאה למען הדמוקרטיה האשימה: “ממשלת ‘חמאס הוא נכס’ רומסת את פסיקות בג״ץ והחוק בניסיון הדחה בלתי חוקי של היועמ״שית. היא עושה זאת בהתרסה ברורה ומתוך רצון להתנגש עם בית המשפט”.
ברסלר פנתה ליועצים המשפטיים ולשופטי בג”ץ: “אל ירך לבבכם, אל תיראו, ואל תרכינו ראש בפני הבאים להטיל עליכם אימים. אנחנו, הרוב המכריע של אזרחי ישראל, עומדים לצדכם ומאחוריכם”. היא הזהירה: “הפחד מאלימות בחסות הממשלה הוא הסיבה הטובה ביותר לצאת לרחובות ולהביע דעה” ושאלה: “ישראל יהודית-דמוקרטית או דיקטטורה כהניסטית. במה אנחנו בוחרים?”
פסית שיח הבהירה: “בצלאל סמוטריץ’ לא מייצג אותנו. אורית סטרוק לא מייצגת אותנו. שמחה רוטמן לא מייצג אותנו. רוב הציבור הדתי מתנגד למפלגת הציונות הדתית ותומך בהחזרת החטופים גם אם זה אומר להפסיק את המלחמה. מי שטוען בשם היהדות שהניצחון חשוב מחיי אדם, לא מכיר את ההלכה היהודית. השולחן ערוך אומר שכל רגע שמאחר לפדות את השבויים היכן שאפשר להקדים, הרי זה כאילו שופך דמים”.
משה רדמן אבוטבול הכריז: “אנחנו נעיף את ממשלת הבלהות הזו לפח האשפה של ההיסטוריה, ננצח את הבחירות שמתקרבות ונבנה את הסכר מחדש גדול יותר, חזק יותר ויציב יותר לדורות קדימה”. הוא הסביר: “המלחמה היא בין שני חזונות לישראל. מהצד האחד בירושלים עומדים עכשיו מפגינים שהגיעו להפגנה חד פעמית למען הפיכת ישראל לדיקטטורה דתית, גזענית, כהניסטית. מהצד השני אנחנו, שמפגינים שבוע אחרי שבוע למען ישראל ליברלית, שווינית, משגשגת, מוסרית, יהודית ודמוקרטית”. רדמן אבוטבול הדגיש: “מי שמוביל את ישראל הם לא תלמידיהם וממשיכי דרכם של ז’בוטינסקי ובגין אלא של כהנא וברוך גולדשטיין”.
חן אריאלי נאמה בזמן שמצעד הגאווה התקיים בירושלים: “הפחד הוא לא תוצאה של המצב – אלא חלק מהשיטה. הוא לא רק תחושה אישית – אלא מנגנון פוליטי. הם זורעים פחד כדי שנוותר מרצון. ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב. הלב של כולנו עם האחים והאחיות שלנו במצעד הגאווה בירושלים ואנחנו כאן בחזית המאבק למען שלטון החוק, כי כשאין דמוקרטיה אין גאווה!”
אריאלי הזהירה מפני “תיאולוגיה של שנאה” והוסיפה: “הם מפחדים מהקהילה הגאה לא כי היא חלשה, אלא כי היא חזקה. כי זה מאבק שהצליח. הוכחנו שאפשר לחיות אחרת, להיות חופשיים בארצנו”.
פרופ’ יניב רוזנאי האשים: “ממשלת ישראל פועלת בדיוק לפי הטקסטבוק הפופוליסטי: החלשת בתי משפט, החלשת שומרי סף, דה-לגיטימציה לאופוזיציה, החלשת התקשורת החופשית ופגיעה בבחירות התחרותיות. הממשלה הכושלת הזו, תעשה הכל כדי לפגוע בתחרותיות הבחירות כי היא יודעת שאין בה אמון. רק אחד מכל חמישה ישראלים נותן אמון בממשלה”. על הליך הדחת היועצת המשפטית הוא הבהיר: “ההליך הזה להדחת היועצת אינו חוקי. מדובר בהליך פסול של שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק.”
נעמה עברון, מכיניסטית במכינת רבין אמרה: “אני מאמינה בנו. מאמינה שנבחר בדמוקרטיה, בשוויון, בשלום, בביטחון, שנבחר באהבה ולא באדישות ושלא ניתן לאף אחד להפיל את רוחנו ואת רוח המאבק. אני נערה שאכפת לה ממה שקורה במדינה שלה, אבל כשאני מסתכלת על מה שקורה כאן כבר מעל שנתיים אני שואלת את עצמי אם למדינה שלי אכפת ממני, מאיתנו. לי אכפת כשבזים ומזלזלים במשפחות החטופים והנרצחים. לא רק אכפת – זה כואב לי. ואכפת לי שהממשלה ממשיכה בלחימה חסרת תכלית שמסכנת את חיי החטופים והלוחמים”.
