תמר לוי, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הזהירה אתמול בדיון בוועדת הכספים של הכנסת מחריגה ממסגרת הגירעון בתקציב 2025, על רקע התמשכות המלחמה.
לוי אמרה כי “הצבא ומערכת הביטחון מבצעים התקשרויות בקצב גבוה שיקשו לעמוד במסגרות התקציב, ולא כולן קשורות בלחימה. הבאנו תקציב עם גירעון של עד 4.9%, שמורכב מ־4.7% ורכיב חירום של 0.2%. 0.2% שווים 4.2 מיליארד שקל”. לדבריה, “את רוב הסכום הזה נצטרך לבוא ולבקש מוועדת הכספים. זה מורכב מפינוי התושבים שהוארך בתחילת השנה ל־1 במרץ וממבצע מרכבות גדעון. בקרוב נפנה לוועדה, ויהיה צורך בתוספת 1.1־1.2 מיליארד שקל”.
“הוצאות מערכת הביטחון גבוהות ממה שהערכנו כשהבאנו את התקציב לאישורו”, הוסיפה. “הרכיב המשמעותי הוא עלויות המילואים. ככל שמצב המלחמה יימשך, העלויות יהיו גבוהות יותר. יש בתקציב החירום רכיב של 3 מיליארד שקל עבור כך, ואני מעריכה שנצטרך את כולו נוכח המצב והוצאות המילואים”.
באוצר אומרים, עם זאת, כי “אם תחזית ההכנסות ממיסים העדכנית אכן תתרחש ייתכן שהגירעון ירד מתחת ל־4%. אולם יש שני מרכיבים שמשפיעים יותר, המלחמה והתמשכותה וההתקשרויות שהצבא ומערכת הביטחון מוציאים בקצב מאוד גבוה – שיקשו לעמוד במסגרת תקציב הנוכחי”.
בדיון התברר שישנה מחלוקת בין האוצר לבין מערכת הביטחון בעניין הקיצוץ בעלויות ומציאת מקורות למימון המבצע ברצועה. השאלה היא האם עלות התוספת תגיע ממשרד הביטחון או מסעיף הרזרבה לתקציב.
דברי הבכירה באוצר נתקלו בביקורת חריפה מצד חברי האופוזיציה בוועדה. ח”כ אורית פרקש־הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: “אני רוצה לתבוע את כבוד הוועדה. מילא ששר האוצר כבר לא מגיע, אולם לא ייתכן שאגף התקציבים מגיע לפה בלי מצגות ובלי מספרים בדיון על עלויות מלחמה“.
לדבריה, “כבר בסוף שנת 2024 נאמדו עלויות המלחמה ב־141.6 מיליארד שקלים. אני לא צריכה לשמוע את אגף התקציבים שיספר לי שהתמשכות המלחמה תגדיל את הגירעון. הייתי רוצה לקבל היום מספרים. תנו לי תרחישים – כמה עולה חודש מלחמה? זה לא סוד. אז תגידו שאתם לא רוצה לתת“. נציגי אגף התקציבים הודו שאם המבצע יימשך עוד שבועות ספורים, כל הרזרבה בשווי 3 מיליארד שקלים שהקצו בתקציב תיגמר. בעקבות המהומה שנוצרה דרש יו”ר הוועדה משה גפני להוציא את חברת הכנסת בקריאה שלישית.
בתוך כך: נודע כי כלכלני ארגון OECD הורידו את תחזית הצמיחה לישראל בשנתיים הבאות. בארגון צופים שהמשק יצמח ב־2025 ב־3.3% וב־4.9% ב־2026. הורדת תחזית הצמיחה תואמת הורדות אחרות שהיו בחודש האחרון. הוסבר ש”הגידול בסיכונים והסכסוכים האזוריים עלולים לגרום לצמצום הפעילות הכלכלית, ולהגדלה משמעותית של הגירעון בתקציב”.
חשש נוסף, בעיקר לפגיעה בהייטק, נוגע ל”העמקת התסיסה החברתית ביחס לרפורמה המשפטית, במיוחד אם היא תוביל להגירה של עובדים בעלי כישורים גבוהים”.
