במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט התקיים כינוס בין לאומי – “מורשת חוצת גבולות”, בהשתתפות חוקרים מישראל, גאורגיה ובולגריה. הכינוס הייחודי התמקד בסוגיה “מהי מורשת ולמי היא שייכת?”, והוא כלל הרצאות ודיונים על השילוב בין תחומי ההיסטוריה, החינוך והטכנולוגיה.
“תפיסת ההיסטוריה הציבורית היא גישה הולכת ומתרחבת בעולם, המחברת בין חקר העבר לבין הקהילה הרחבה”, ציין ד”ר עמרי פז – ראש החוג להיסטוריה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
“היסטוריה ציבורית מחזירה את הרלוונטיות למקצוע ההיסטוריה בבתי הספר, והיא מיושמת מחוץ לכיתה ומחוץ לאקדמיה – במוזאונים, בארכיונים, באתרי מורשת ובסיורים”, הוא הסביר עוד – “היא מחייבת תלמידים וסטודנטים באקדמיה להתמודד עם סוגיות שנמצאות מחוץ לאזור ולהכיר נרטיבים שונים, אפילו סותרים, של קבוצות שונות בחברה. גישה זו אינה רק פדגוגית, אלא גם דמוקרטית”.
ד”ר עידו גדעון, מרצה בפקולטה לחינוך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, התריע, כי במרחבים רוויי קונפליקט, מורשת עלולה לשמש גם כלי להדרה או לשליטה. “באמצעות פרשנות פתוחה, הקשר והדמיון הארכיאולוגי – אפשר לטפח תודעה היסטורית מכילה וחוצת גבולות”, הוא ציין.
