על רקע הבצורת וגלי הקור, היקף הנזקים שנגרמו לחקלאים בחורף האחרון שבר שיא של יותר מחמש שנים. כך עולה מסיכום נתוני קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
מהנתונים עולה כי עבור נזקי חורף 2025-2024 (דצמבר 24-אפריל 25), תפצה קנט את החקלאים ביותר מ-250 מיליון שקל. בחורף הקודם פיצתה קנט את החקלאים בכ-150 מיליון שקל, ובחורף 2023-2022 היקף הפיצוי עמד על כ-165 מיליון שקל. בחורפים קודמים הסכומים עמדו על כ-140-130 מיליון שקל.
הנזקים העצומים בחורף האחרון באו לידי ביטי גם בהיקף דיווחי הנזק שהתקבלו בקנט מהמגדלים: יותר מ-4,600 דיווחים על נזקים בחורף האחרון לעומת כ-3,200 דיווחים בחורף אשתקד. בקנט ציינו כי החורף האחרון התאפיין בבצורת נרחבת באזורים רבים בארץ, ומרבית הגידולים סבלו ממיעוט משקעים קיצוני. בחלק מהמקומות נרשמה ירידה של עשרות אחוזים ביחס לממוצע.
במקביל, אירעו במהלך החורף כמה אירועי קרה וגלי קור, אשר פגעו קשות בגידולים בכל הארץ. הקרה פוגעת, בזמן קצר, לא רק בפירות או הירקות אלא גם בצמח עצמו, ובחלק מהמקרים גורמת למותו. הבעיה המרכזית באירועי קרה היא שבדרך כלל מדובר בפגיעה בשטחים נרחבים מאוד, כאשר לחקלאי אין למעשה דרך להתמודד איתה.
לדברי שמוליק תורג’מן, מנכ”ל קנט, משבר האקלים לא בא לידי ביטוי רק בתופעות כמו גלי חום או קור. “ההשלכות על החקלאות הן נרחבות הרבה יותר, באופן ישיר ובאופן עקיף, כמו שראינו בחורף האחרון”, הוא התריע.
“מעבר לצורך להשקות את הגידולים בשל מיעוט הגשמים, דבר המגדיל את הוצאות החקלאים ואינו ישים בכלל הגידולים, ההשלכות של מיעוט המשקעים בחורף האחרון באות לידי ביטוי גם בתופעה של התפרצות מזיקים וכנימות הפוגעים בגידולים, לצד התפרצות מחלות כמו שפעת העופות הפוגעת בלולים. חלק ניכר מהפגיעות בגידולים בחורף האחרון נבע ממזיקים, תופעה שלא ראינו בהיקפים שכאלה בשנים קודמות”.
מפילוח הסיכום של נתוני קנט עולה כי הענף שספג את הפגיעה הקשה ביותר בחורף – יותר מ-61 מיליון שקל פיצויים – היה ענף הירקות. גידולי הירקות נפגעו בעיקר מהחורף השחון, מאירוע קרה שהתרחש בפברואר שפגע בגידולים והשפיע על המשך העונה, וכן מריבוי מזיקי חורף וכנימות בעקבות מיעוט הגשמים. בין השאר, נרשמה פגיעה בגידולי האבטיחים שבחלק מהשטחים לא הניבו כלל, וכן לגידולי הבצל, הפלפל ועוד.
את מגדלי הפירות תפצה קנט בסכום של יותר מ-39 מיליון שקל, בעיקר עקב מיעוט המשקעים ואירוע הקרה בפברואר, שפגע קשות בפריחה, וכן גל קור בחודש מרץ שפגע בעיקר בגידולי השזיף והשקד.
את מגדלי הפלחה קנט תפצה בהיקף שיא של יותר מ-30 מיליון שקל, בשל הנזקים ובשל אובדן הכנסה. זאת בעיקר בשל מיעוט הגשמים לאורך כל העונה, שאילץ את המגדלים לזרוע מחדש שטחים בהיקפים של עשרות אלפי דונמים בצפון הארץ ובדרומה, וכן בשל אירוע הקרה בפברואר.
מגדלי האבוקדו יפוצו בכ-29 מיליון שקל, בעיקר בשל נזקי ברד בחודש דצמבר שפגע בגידולים, וכן בשל נזקי הקרה בפברואר שפגעה בפריחה ובפרי העתידי. מגדלי הבננות יפוצו ביותר מ-20 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה שפגעה בצמחים ובפירות. מגדלי ההדרים יפוצו בקרוב ל-10 מיליון שקל. גם במקרה זה עיקר הנזק נובע מהקרה בפברואר, בשלב הפריחה, שהשפיעה על הייבול העתידי.
נזק חסר תקדים נגרם בחורף האחרון גם לדבוראים ולכוורות. בשל מיעוט הגשמים חלה ירידה חדה בהיקף הפריחה, ובעקבות זאת בהיקף תוצרת הדבש. הפיצוי לדבוראים יעמוד על שיא של כשמונה מיליוני שקלים. מגדלי הפרחים יפוצו בכ-5 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה בפברואר ופגיעה מווירוסים שנבעו ממזג האוויר.
גם מגדלי הלול, ובכללם מגדלי התרנגולות ותרנגולי ההודו, יפוצו בהיקפים עצומים של יותר מ-35 מיליון שקל עבור נזקי החורף בלבד, בעיקר בעקבות התפרצות מחלות כמו שפעת העופות הנוטות להתפרץ כשיש מיעוט משקעים.
תורג’מן סבור שעל רקע הנזקים העצומים בחורף האחרון ובשנה החולפת, הדרך הנכונה והיעילה ביותר להבטיח רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ושמירה על עצמאות המזון כחול-לבן, היא באמצעות הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים. “תמיכה זו תאפשר לחקלאים המקומיים להגדיל את היקפי התוצרת, למרות הסיכונים הכלכליים הגדולים הטמונים בכך, ההשקעות הגדולות הנדרשות מהם ולמרות הגידול המתמיד בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים”, הוא הסביר.
