לא היה זה מקרי שהשליח הסעודי, הנסיך יזיד בן פרחאן, האחראי על התיק הלבנוני, הגיע לביירות שעות ספורות לפני שראש הממשלה נוואף סלאם יצא בראש משלחת שרים לבירה הסורית. בעיתון הלבנוני אל-נשרה דווח כי ביקור זה התרחש זמן קצר לאחר שהממלכה הסעודית חסתה על הסכם ביטחוני בין שתי המדינות, באמצעות פגישה שאיחדה את שרי ההגנה הלבנוני והסורי, מישל מנסה ומורהף אבו קצרה.
בהקשר זה, חשוב לציין כי ריאד שואפת לחסות על הממשל החדש בסוריה, לאחר שרבים חשבו שהיא תעמוד בעימות איתו בשל המאבק על השפעה עם הצד הטורקי, הנחשב למשפיע ביותר על אחמד א-שרע. זה פותח פתח לשורה רחבה של שאלות, במיוחד לאור העובדה שסעודיה לא איחרה לחזור לזירה הלבנונית מיד לאחר נפילת המשטר הסורי הקודם, מה שפורש אז כרצון למנוע את התפשטות ההשפעה הטורקית.
במסגרת זו, מקורות העוקבים אחר ההתפתחויות מציינים כי סעודיה, אף שהייתה מהראשונות ליצור קשרים מחודשים עם הנשיא לשעבר בשאר אל-אסד, חודשים ספורים לפני עזיבתו את השלטון, מהמרת על שיתוף פעולה עם טורקיה בזירה הסורית. זאת מתוך הבנה שהדבר יסייע לה למנוע את חזרת ההשפעה האיראנית לאזור, על בסיס שזהו האתגר הבולט ביותר בעת הנוכחית, למרות שהשפעה זו נסוגה. יחד עם זאת, ההשלכות האפשריות של המשא ומתן האמריקאי-איראני נותרות.
מקורות אלה מציינים כי ריאד לוקחת בחשבון שאנקרה, השואפת לבסס את השפעתה בסוריה, מבינה שאין ביכולתה לעשות זאת ללא שיתוף פעולה עם סעודיה. זה מסביר את עידוד א-שרע לבצע את ביקורו החיצוני הראשון בסעודיה, בהתחשב בכך שהממלכה היא בעלת היכולת הגדולה ביותר לספק סיוע כספי, לאחר שהמאמצים הדיפלומטיים של שתי המדינות יצליחו להסיר את הסנקציות על דמשק. אין להתעלם מהעובדה שטורקיה זקוקה גם לסעודיה בהקשר של התחרות עם ישראל, מבלי שהדבר יעיד על הסכמת ריאד לכך שאנקרה תהיה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר.
בהקשר זה, מקורות פוליטיים מזכירים את הביקור של ראש הממשלה הלבנוני בריאד במהלך חג אל-פיטר, שהגיע כדי להשתתף בתפילת החג לצד יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ללא נוכחות גורמים ערבים אחרים. הם מציינים כי צעד זה היה מסר שהממלכה מחבקת את האיש, אך החשוב מכל הוא שזה מגיע במסגרת תכנית הכוללת את הזירות הלבנונית והסורית, על בסיס שריאד אינה רוצה שהן יצאו ממעגל השפעתה.
לדעת מקורות אלה, בניגוד לשחקנים אחרים, סעודיה אינה מהמרת על התפקיד הצבאי, אלא שואפת להבטיח את השפעתה באמצעות סיוע או השקעות כספיות. עם זאת, הם מציינים כי זה לא יהיה חינם, לא בסוריה ולא בלבנון. לסעודים יש סדרה של תנאים, שבביירות מוצגים תחת הכותרת של רפורמות וריכוז הנשק בידי המדינה, מה שאומר חתירה להחלשת ההשפעה של טהרן. בדמשק, לעומת זאת, עולים נושאים שונים, החשוב ביותר מביניהם הוא שליחת מסרים שסעודיה היא השער הראשי לעולם החיצוני.
בסופו של דבר, אותם מקורות סבורים שזה מסביר את ההקפדה הסעודית על חסות ההבנות הסוריות-לבנוניות הקשורות לשליטה בגבולות. אולם, הם מאמינים שמה שראוי לציון הוא שהתמונה בסוריה עדיין לא צוירה באופן סופי, כאשר השלטון הנוכחי עדיין זקוק ל”לגיטימציה” אמריקאית. הם מבהירים שהאינדיקטורים הנוכחיים מאשרים שריאד, בניגוד למה שרבים ציפו, אינה מתנגדת להמר עליו, באמצעות שיתוף פעולה עם אנקרה, בעת הנוכחית, בציפייה למה שהשלב הבא יניב מבחינת התפתחויות.
