חמאס ניצב בפני בעיה חדשה ברצועת עזה: ארגון הטרור מתקשה למצוא את המזומנים הדרושים לו כדי לשלם לשורותיו. לפי פרסום של עיתון הוול סטריט ג’ורנל הבוקר (חמישי), ישראל חתמה בחודש שעבר את אספקת הסחורות ההומניטריות לרצועה, אשר חלקן נתפס ונמכר על ידי חמאס לגיוס כספים. המתקפה המחודשת של צה”ל פגעה וחיסלה בכירים בחמאס שמילאו תפקידים חשובים בחלוקת המזומנים לפעילים, והביאה אחרים להסתתר, כך לפי גורמי מודיעין ערביים. בשבועות האחרונים, צה”ל דיווח על חיסול חלפן כספים שהיה מפתח למה שכינה “מימון טרור” עבור חמאס, וכן מספר בכירים פוליטיים בזה אחר זה. ההערכות בישראל כי ההפגנות בתוך עזה נגד החמאס הן תוצאה ישירה של פגיעה כלכלית בחמאס.
התוצאה עבור חמאס היא לחץ משתק. תשלומי המשכורות לרבים הופסקו, בעוד שבכירי המחבלים וצוות פוליטי בכיר החלו לקבל רק כמחצית משכרם באמצע חודש הרמדאן האחרון, כך לפי גורמי המודיעין. שכרם של לוחמי חמאס מהשורה היה בממוצע בין 200 ל-300 דולר בחודש, לדבריהם. המחסור יוצר מצוקה בכל דרגי חמאס בכלכלת המזומנים של עזה ומאותת על תפקוד ארגוני הולך ומתדרדר בקבוצה הצבאית, בזמן שהיא מתמודדת גם עם אסטרטגיה צבאית ישראלית אגרסיבית יותר.
“גם אם הם יושבים על סכומי מזומן גדולים, יכולתם לחלק אותם תהיה מוגבלת מאוד כרגע”, אמר אייל עופר, חוקר מקורות גלויים בנושא כלכלת עזה. עופר ציין כי שיטות התשלום הטיפוסיות של חמאס היו שליחת שליח עם מזומנים או הקמת נקודת חלוקה, ששתיהן עלולות ליצור מטרות לכוחות ישראליים. “שני הדברים האלה היו מושכים תשומת לב”, אמר.
חמאס לא הגיב לעיתון האמריקאי לבקשת תגובה על מצבו הפיננסי או על שיטותיו להשגת מזומנים. חמאס, השולט בממשלה האזרחית של עזה, קיבל העברות מזומנים חודשיות של 15 מיליון דולר מקטאר לפני המלחמה. הארגון גייס גם כספים ממקומות שונים כולל מערב אפריקה, דרום אסיה ובריטניה, ובנה מאגר של כ-500 מיליון דולר, רבים מהם בטורקיה, לפי גורמים מערביים וערביים.
עם פרוץ המלחמה, ישראל הגבילה מאוד את העברת המזומנים הפיזיים לעזה, מה שאילץ את חמאס, המוגדר כארגון טרור על ידי ארה”ב, למצוא דרכים לעקוף את ההגבלות. בתחילת הדרך, הקבוצה הייתה מעורבת בלקיחת 180 מיליון דולר מסניפי בנק ומוסדות אחרים, כך לדברי גורמים פלסטיניים נוכחיים ולשעבר.
חמאס ניצל את זרימת הסחורות ההומניטריות והמסחריות כדי לבנות ערוצי הכנסה חדשים, לפי גורמים ערביים, ישראליים ומערביים. זה כלל גביית מיסים מסוחרים, גביית מכס על משאיות במחסומים, והשתלטות על סחורות למכירה חוזרת. חמאס גם השתמש בכסף מחו”ל לקנות סחורות הומניטריות שנמכרות אחר כך בעזה והופכות בחזרה למזומנים, כך לפי הגורמים.
אפילו עם מעקפים אלה, חמאס התקרב למשבר נזילות לפני שהפסקת האש בינואר הביאה זרם של סיוע לעזה, מה שנתן לקבוצה הזדמנות למלא מחדש את קופותיה, כך אמרו הגורמים הישראלים והמערביים. נתיבים אלה נסגרו כאשר ישראל סגרה את גבולות עזה לאספקה הומניטרית במרץ.
“יש משבר גדול בחמאס מבחינת השגת הכסף”, אמר מומן אל-נאטור, עורך דין פלסטיני ממחנה הפליטים אל-שאטי, במרכז עזה. נאטור, שהיה חלק מתנועת התנגדות מתפתחת לשלטון חמאס, אמר שהקבוצה מתקשה לשלם לעובדי ממשלה המזוהים עם חמאס. “הם היו תלויים בעיקר בסיוע הומניטרי שנמכר בשווקים השחורים תמורת מזומנים”.
ארגוני סיוע מתחו ביקורת על הניתוק, באומרם שהוא מסכן את החזרת הרעב הקיצוני ליותר משני מיליון תושבי הרצועה. שר הביטחון ישראל כ”ץ אמר ביום ראשון כי חסימת הסיוע פוגעת בשליטת חמאס, וציין כי ישראל עובדת על תוכנית חדשה לחלוקת סיוע באמצעות שותפים אזרחיים.
יכולתו של חמאס לייצר הכנסה באמצעות סיוע הייתה כה משמעותית שישראל מעריכה מחדש את תהליך הסינון שלה למשלוחים עתידיים. בעבר, היא התמקדה בחסימת סחורות שלדעתה מציגות סיכונים ביטחוניים. כעת, הצבא שוקל בחינה מוגברת גם לסחורות מותרות אם יכול להיות להן ערך כלכלי גבוה לחמאס, כך אמר גורם ישראלי.
במהלך הפסקת האש, חמאס הקים נקודות חלוקה לאיסוף משכורות, ושילם לאנשים במזומן או לעתים בסחורות, כך לפי גורמי המודיעין הערביים. לאחר שישראל חידשה את התקפותיה במרץ, החלוקה עברה לרשתות מאדם לאדם, כאשר חלק גדול מהארגון הסתתר. התשלומים המופחתים מקשים על חמאס לגייס מגויסים חדשים ולשמור על לכידות בזמן שישראל תופסת עוד שטחים ועזתים מקיימים גל נדיר של מחאות נגד חמאס על כישלונו לסיים את המלחמה.
המחנק הכספי הרחב יותר מחמיר את הלחץ על אזרחים בעזה, שם המטבע הישראלי הוא הילך חוקי. עזתים עקורים שצריכים לחפש מזון, מחסה או תרופות במובלעת המרוסקת צריכים גם להתאמץ למצוא את המזומנים לשלם עבורם. ישראל רעננה באופן שגרתי את אספקת השקלים הפיזיים של עזה לפני המלחמה, אך עזה לא קיבלה הזרקה של שטרות חדשים מאז שהלחימה החלה לפני 18 חודשים. רבים מ-56 סניפי הבנקים ו-91 כספומטים של עזה נהרסו או הוצאו משימוש במהלך המלחמה.
ארגוני סיוע סיפקו עשרות מיליוני דולרים בסיוע מזומן לפלסטינים מאז תחילת המלחמה, באמצעות יישומי תשלום אלקטרוניים פופולריים, לפי גורמי המודיעין הערביים. העזתים מקבלים גם העברות כספים ממשפחה וחברים בחו”ל. אך כדי להפוך זאת למזומנים, פלסטינים צריכים לשלם למחליפי כספים עמלות העולות על 20%, כך אמר בכיר פיננסי פלסטיני.
איש אינו יודע בדיוק כמה מזומנים פיזיים נותרו בעזה, אך אנליסטים כמו עופר מעריכים שייתכן שיש 3 מיליארד דולר בשטרות במחזור. מחסור המזומנים חמור כל כך שהוא יצר תעשיית קוטג’ של חנויות לתיקון כספים, שם פלסטינים שוטפים פיזית את השטרות ומתקנים אותם יחד עם סרט דביק, כדי שיוכלו להיכנס מחדש למחזור.
