שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, פנה הערב (ג׳) במכתב רשמי למבקר המדינה בדרישה להעניק לא׳ הגנה מלאה כחושף שחיתויות.
במכתבו טוען השר שיקלי כי א׳ חשף התנהלות חמורה מצד ראש השב״כ, רונן בר, ובה חציית גבולות סמכות ושימוש בלתי חוקי בארגון לצרכים פוליטיים, בניגוד לחוק שירות הביטחון הכללי. לדבריו, עצם המעצר של א׳ דווקא לאחר החשיפה, מעלה חשש כבד לרדיפה ממניעים זרים ולפגיעה בזכויות בסיסיות.
כך נכתב במכתב: “עניינה של פנייה זו להעניק ל-א׳, המצוי כבר שבוע ימים במעצר, הגנה כחושף שחיתויות, ולפתוח בהליך בקרה בהול כנגד התנהלות ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר. סעיף 4(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע: ‘השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים’.
“סעיפים 4(א) ו־4(ב) לחוק קובעים כי:
1. השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה.
2. ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה.
“ממשלת ישראל והעומד בראשה לא העניקו לראש השירות יעד או משימה שעניינה חקירה של ״כהניזם״ במשטרת ישראל, ולא הסמיכו אותו לפתוח בחקירות נגד נבחרי ציבור בעיצומה של מלחמה רב-זירתית. סמכות זו ניטלה יש מאין ללא שום דירקטיבה ממשלתית.
“חקירה חשאית כנגד נבחר ציבור ועל אחת כמה וכמה שר מכהן אינה עניין של מה בכך; יש כאן חציית קווים אדומים ועבירה מפורשת על סעיף 4(ג) לחוק — קרי, שימוש בארגון וביכולותיו שלא באורח ממלכתי, תוך ניצולו למטרות פוליטיות. פעולה כזו מקבילה לפקודה ש’דגל שחור’ מתנוסס מעליה, ופעולתו של א׳ – שביקש לחשוף את ההתנהלות השערורייתית הנ״ל לדרג המדיני ולציבור- היא פעולה מובהקת של חשיפת שחיתות ועבירה על החוק מצד ראש השירות.
“על מצב עניינים כזה, שבו ראש שירות יבחר להתעלם מכפיפותו לחוקי המדינה, כתב השופט זמיר בספרו שלטון החוק בישראל: ‘בדרך זו (של פעולה שלא בכפוף לחוק) עלולה השליטה על השירות ליפול באחד הימים בידי אדם או קבוצת אנשים חסרי מעצורים, ומכאן כפסע בינו ובין שלטון העריצות של מדינת משטרה…’.
“את החשיפה הנ״ל אין לנתק מהחשיפות הקשות של התנהלות ראש החטיבה היהודית בשירות, שהצהיר בגאווה בשיחה עם מפקד ימ״ר ש״י בעניין נערי הגבעות: ‘אנו עוצרים את השמוקים האלה גם בלי ראיות לכמה ימים’ — הצהרה שבעקבות חשיפתה השהה את עצמו ראש החטיבה מתפקידו.
“עוד נקודה חשובה, שלא הובהרה עד תום, היא שורה של ניגודי עניינים: ראשית, לאור העובדה כי חשיפתו של א׳ העמידה במבוכה את ראש השירות והיועמ״שית, ייתכן כי הבחירה לעצור את א׳ בעיצומו של חג הפסח, לשלוח אותו לחקירת שב״כ במקום לבירור משמעתי, ולמנוע ממנו מפגש עם עורך דין — כל אלה ייתכן ונעשו מתוך תאוות נקם, ולא ממניעים נקיים. תזה זו מתחזקת לאור העובדה כי אין חולק שא׳ לא חשף שום מידע ביטחוני רגיש.
“שנית, ראש השירות עמד מנגד כשהיועצת הגישה לבג”ץ, בתאריך ,14.11.2024 הודעה בדבר מכתביו כנגד שר, נבחר ציבור, ונמנעה מלגלות כי אותה חקירה בלתי חוקית כנגד שר הבל״מ לא העלתה שום ממצאים. זוהי הטעיה ביודעין של בית המשפט, כחלק מאותה פוליטיזציה של השב״כ.
לאור ההפרות החמורות של חוק שירות הביטחון הכללי וניצולו למטרות פוליטיות בשורה של מקרים, לאור השימוש בסמכויות דרקוניות שנועדו לסיכול פח״ע — נגד משרת מסור בארגון — ולאור ניגודי העניינים האפשריים, אני מבקש ממך לפעול בדחיפות על מנת להגן על שלטון החוק ועל חירויות אזרח בסיסיות”.
