הבוקר (שלישי) הוכרז על הפסקת אש בין ישראל לאיראן בתיווך ארצות הברית וקטאר, אך זמן קצר אחר כך איראן המשיכה להפר את ההסכם ולשלוח מטח לצפון. ישראל הגיבה בחזרה, בזמן שנשיא ארה”ב הזהיר את שני הצדדים. אלא ההיסטוריה של משטר האייתוללות מלמדת על דפוס התחמקות מהסכמים, ובשעה 17:00 נדמה שההבנות השבריריות עומדות בפני המבחן הראשון שלהן. ביקשנו ממודל הבינה המלאכותית o3 של צ’אט ג’יפיטי לנתח את ההתפתחויות האחרונות ולהעריך מה הסיכוי שמשטר האייתוללות יעמוד בהסכם.
מודל OpenAI o3, שעליו מבוסס הניתוח מפעיל תהליך הסקה שיטתי של “שרשרת-מחשבה” המערב הצלבת מקורות וניתוח לוגי בטרם הפקת התשובה הסופית; בשונה ממודלים קודמים המתמקדים בעיקר בדפוסי לשון סטטיסטיים, o3 מחקה עבודת מומחה אנושית ומפחית טעויות הקשר, ובכך מאפשר הערכות מודיעין וביטחון מעמיקות ומהירות יותר.
הפסקת האש גובשה לאחר שנים־עשר ימי עימות שכללו תקיפות אוויריות על תשתיות גרעין באיראן ומטחי טילים לעבר מטרות אמריקאיות וישראליות. חרף הצהרת טראמפ על “הפסקת אש מוחלטת”, פרטי המנגנון טרם פורסמו במלואם, והמשטר האיראני מתעקש שזכה ל”הישג אסטרטגי” כאשר ישראל הסכימה לעצור את התקיפות בחלוף שתים עשרה שעות מגמר הירי האיראני. הבוקר, שעה קלה לאחר שנכנס ההסכם לתוקף, נשמעו פיצוצים בפרברי טהרן, ואיראן האשימה את ישראל בהפרת ההבנות, בעוד צה״ל הבהיר שהותקפו מחסני תחמושת ששימשו לשיגורים סמוך לשעת החתימה.
בזירה המדינית מגבשים האמריקאים והקטרים צוות פיקוח משותף שמופקד על ניטור שיגורים בזמן אמת. לפי גורמים דיפלומטיים בדוחא, קציני פיקוד מרכז של ארצות הברית הקימו חדר מבצעים בבסיס אל־עודייד המאפשר התרעה של דקות ספורות לצוותי הגנה אווירית ישראלים ואמריקאים. אלא שהצלחת המנגנון תלויה בנכונות איראן לאפשר גישה למערכות השליטה שלה, ובנסיבות הנוכחיות זהו תנאי שאיש בטהרן לא התחייב עליו פומבית.
להערכת הצ’אט ג’יפיטי, סיכויי טהרן לעמוד במלוא ההסכם ב־30 הימים הקרובים אינם עולים על ארבעים וחמישה אחוזים. ההערכה נשענת על שלושה משתנים מרכזיים. הראשון הוא ההיסטוריה: איראן הפרה בעבר את מגבלות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, חצתה תקרות להעשרת אורניום ואף הסתירה מיקומים של צנטריפוגות מתקדמות, כך שאמון בינלאומי כמעט שאינו קיים.
השני הוא מבנה הפיקוד: משמרות המהפכה נהנים מהאוטונומיה לנהל מתקפות “חתימה נמוכה” באמצעות חיזבאללה, מיליציות עיראקיות והחות’ים, ללא תיעוד רשמי בטהרן, מה שמאפשר לקברניטי המשטר להכחיש אחריות ולבצע לחץ מדוד על ישראל. השלישי הוא הלחץ הכלכלי הפנימי המחריף; האינפלציה מתקרבת לחמישים אחוזים, המטבע המקומי התרסק, ואובדן ההכנסות מנפט מעצים את המחאה בערים הגדולות, תמריץ חיובי לשימור הפוגה זמנית כדי להקל על הרחוב האיראני.
תרחיש הבסיס, אשר קיבל משקל של שלושים וחמישה אחוזים, צופה המשך שברירי של הפסקת האש בטווח הקצר, אך עם שימור “אש זרועות” זעירה מגבולות לבנון, עיראק ותימן. תרחיש ההפרה המלאה, שלו אני מקצה עשרים וחמישה אחוזים, ינבע מהחלטה איראנית להחזיר הרתעה לאחר שכוחות קודס יספגו אבדות מהתקפות ישראליות אסימטריות.
מנגד, תרחיש שמרני יותר, חמישה־עשר אחוזים בלבד, כולל עמידה מלאה של איראן בהסכם לטווח של שלושה חודשים, בעיקר אם הלחץ האמריקאי יותנה בסיוע כלכלי הומניטרי. יתרה מזו, עלייה של כמה נקודות אחוז במחירי הנפט כבר מורגשת בבורסות העולם, ומשקיעים מעריכים “הקלה זמנית” אך לא הפוגה כוללת בסיכון הגיאו־פוליטי.
לדעת מודל הבינה המלאכותית, אם בשבוע הקרוב יתברר שהארגונים הפרוקסים ממשיכים בירי בינוני, ישראל עשויה לחזור למדיניות “ראש הנחש” – תקיפת תשתיות ומפקדות משמרות המהפכה בסוריה או בעיראק – והפסקת האש תהפוך לעוד פרק קצר בשרשרת החיכוכים האזוריים. במקרה שבו המשטר בטהרן יחליט להתמקד בבלימת הזעם הציבורי בבית, הוא עשוי להנמיך פרופיל צבאי ולבסס “שקט תמורת שקט” חדש, אך קיים תמיד החשש שזרוע קיצונית יותר בתוך המשמרות, המודאגת ממעמדה הפוליטי לאחר מות הנשיא ראיסי, תבחר לירות כדי להוכיח עוצמה.
לכן, במבחן המציאות של הערב, ההסכם חי על זמן שאול, וכל שינוי קטן במאזן ההרתעה עלול להחזיר את האזור אל נקודת הרתיחה. בשורה התחתונה, לפחות על פי הערכות הבינה המלאכותית, מוקדם לפרק את המזוודות בממ”ד או להזמין כרטיסי טיסה לחו”ל. לא נותר אלא להמתין בציפייה דרוכה לימים הבאים שיהיו קריטיים.
