עדת הכספים המשיכה היום (שלישי) את הדיון בהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי, שמטרתה לגבש מתווה פיצויים מהיר לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה עם איראן. לפי משרד האוצר, מטרת החוק היא להבטיח את המשכיותם של עסקים ולמנוע את קריסתם בתקופה הנוכחית.
במהלך הדיון הוצגו שורה של הסכמות בין נציגי הוועדה, משרד האוצר ונציגי המגזר העסקי. בין היתר, נקבע כי חישוב ירידת המחזור ייעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023, ולא לשנת 2024 כפי שנקבע בנוסח המקורי.
נשים שבני זוגן משרתים במילואים ומנהלות עסקים יוכלו לבחור אם להשוות את מחזור העסק לשנת 2023 או לשנת 2024, בהתאם למה שיכניס להן יותר כסף. לגבי עסקים שנפגעו ישירות ונסגרו, נקבע כי יינתן פיצוי עבור הוצאות לתקופה של חצי שנה. בנוסף לכך, עצמאים שלא מושכים לעצמם תלוש שכר יהיו זכאים למענק סוציאלי בגובה של עד 15 אלף שקלים לחודש, לפי הכנסתם בשנת 2022. המנגנון דומה לזה שהופעל בתקופת הקורונה.
עוד נקבע כי סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75%, בכפוף להסכמות נוספות שעדיין נדרשות. לעסקים שנפתחו בשנת 2023 תותאם נוסחת הפיצוי, כך שהבסיס להשוואת המחזור יהיה ממוצע החודשים הראשונים לפעילות, לפי תדירות הדיווח לרשויות.
לגבי עובדים עם מוגבלות, תקופת האכשרה לדמי אבטלה תקוצר משלושה חודשי עבודה מתוך 18, במקום שישה חודשים כיום. גם בעלי נכסים יזכו לפיצוי: במקרה שבו דירה שניזוקה לא ראויה עוד למגורים והשוכר עזב, בעל הנכס יקבל את דמי השכירות שאיבד. אם מחירי השוק עלו בתקופה הזו, הפיצוי יכלול גם את הפער. נוסף על הסדרי החוק, סוכם כי יוקצו 60 מיליון שקלים לטובת מענה ייעודי לעסקים בעלי מחזור שנתי של מעל 400 מיליון שקלים.
במקביל להסכמות הללו, נותרו מספר סוגיות פתוחות. אחת המרכזיות היא ההסדר שמאפשר יציאה לחל”ת. לפי הנוסח הנוכחי, הזכאות תינתן רק לאחר 11 ימי היעדרות, ורק לעובדים עם ותק של שישה חודשי עבודה לפחות. הוועדה דורשת לקצר את תקופת ההמתנה ל-10 ימים. גפני אמר כי יפנה לשר האוצר כדי לזרז את ההסכמות שנותרו, בכדי להאיץ את חקיקת החוק.
