ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג”ץ את תגובתו בנוגע לעתירות נגד הדחת ראש השב”כ, כאשר לטענת הממשלה כל עיכוב של אפילו יום אחד בהדחתו של רונן בר עלול להביא לאסון כבד. תגובת הממשלה והעומד בראשה הוגשה לבג”ץ על ידי עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר, המייצגים את הממשלה בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב”כ רונן בר, מול עמדת היועמ”שית גלי בהרב-מיארה התומכת בעותרים.
“עתירות אלה אינן אלא, ניסיון להפקיע מידי ממשלת ישראל, ובהתאמה מידי הציבור שבחר בה, את סמכותה וחובתה היסודית ביותר לבטחון מדינת ישראל ואזרחיה. לא מנהל תקין מבקשות העותרות, אלא היפוך סדרי שלטון אשר במסגרתו, תיטול הרשות השופטת את מוסרות השלטון מידי הרשות המבצעת ובניגוד להוראת חוק שירות הבטחון הכללי המכפיף את שירות הבטחון הכללי למרות הממשלה, יעבירה אל הרשות השופטת. כל זאת, לא מתוך עילות משפטיות מבוררות, אלא מתוך יריבות פוליטית וניסיון להשפיע על הכרעות שלטוניות בידי גורמים שלא נבחרו לכך”, נכתב בתשובת נתניהו והממשלה.
על פי התגובה, “בדרכם אל מטרתם עושים העותרים את בית המשפט הנכבד משום מליאת ממשלה חלופית, בפניה טוענים הם ליכולותיו וליתרונותיו של ראש השב”כ המכהן ולחשיבות של המשך כהונתו בתפקידו. כל זאת, בהעדרו של ר’ השב”כ, אשר מטעמיו הוא בחר שלא לעתור לבית משפט נכבד זה, כפי שבחר לא להגיע אל ישיבת הממשלה אליה זומן להגיב להצעת ההחלטה להעבירו מתפקידו”.
לטענת נתניהו, העתירות ומכתבו של רונן בר מתייחסים לכך שהסמכות שייכת לבית המשפט ולא לממשלה – ולכן מהווים “היפוך משטרי מוחלט”. בממשלה סבורים כי “בית המשפט הנכבד איננו הפורום להכריע מי יעמוד בראש שירות הבטחון הכללי. אין לו את הסמכות לכך, אין לו את הכלים לכך ואין לו את האחריות הנובעת מהכרעות אלה המצויות כולן בידי הציבור באמצעות נבחריו”.
כדוגמה, טען נתניהו כי “גם ראש ממשלת ישראל משמש בתפקידו כל עוד הוא נהנה מאמון הכנסת. ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו. מובן, כי לא יוכל לעתור לבית משפט נכבד זה ולטעון כי חברי הכנסת היו נגועים בניגוד עניינים או ששיקוליהם היו לא נכונים, ולכן לבקש צו של בית משפט אשר יבטל את החלטת הכנסת. מובן, שגם אם יעשה זאת, לא יעבור את סף הדלת בבית משפט נכבד זה”. לטענת הממשלה, “כך יש לנהוג גם בעתירות דנן ולדחותם על סף דלתו של בית המשפט הנכבד”.
נתניהו תקף: “אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, הרי שנקבל כח ביון מזוין “עצמאי” ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה. נקבל רשות מבצעת שמוטלת עליה האחריות לביטחון המדינה ותושביה אך מבלי שיש לה שליטה ואמון בגוף ביטחוני-ביצועי ראשון במעלה. כל זאת, בניגוד למושכלות היסוד הראשוניים ביותר בתורת הפרדת הרשויות בניגוד מוחלט למקובל בכל הדמוקרטיות המערביות ובניגוד מוחלט לחוק בישראל. אזרחי ישראל ימצאו עצמם ללא כתובת אחת ברורה שיוכלו לתבוע ממנה אחריות לביטחונם בעיצומה של מלחמה מהקשות והמורכבות שידעה ישראל”.
בהמשך תגובת נתניהו והממשלה, הוזהרו השופטים כי “בית המשפט ימצא עצמו מבצע מהפכה במבנה השלטוני בישראל שאין לה אח ורע באף דמוקרטיה בעולם והציבור בישראל ימצא עצמו קירח מכאן ומכאן. בית משפט אשר יפקיע אחריות זו מהממשלה לא יוכל לתת מענה חלופי (מעבר לחוסר סמכותו בעניין) בהיעדר כלים מתאימים”.
נתניהו הוסיף והזהיר: “עמדת היועצת לפיה אין דחיפות בפתרון הכשל התפקודי שתיארה הממשלה בהחלטתה, וכי ניתן לשקול הליכים בירוקרטיים שיימשכו חודשים, מנותקת ממציאות המלחמה שבה שרויה ישראל. כל יום של עיכוב עלול להסתיים באסון כבד. התערבות שיפוטית בנושא ביטחוני בלתי שפיט שכזה תהווה חוסר אחריות לאומי ועלולה לעלות בחיי אדם”.
