השיתוק הפתאומי שעלול להותיר סימנים לכל החיים: כוכב הפופ והראפ ליל נאס אקס העלה השבוע סרטון מפתיע לעמוד האינסטגרם שלו, ובו חשף כי איבד לפתע שליטה על צד ימין של פניו. “ככה נראה החיוך שלי עכשיו – וזה חיוך מלא”, אמר בן ה־26 כשהוא שוכב במיטת בית החולים ונראה כי מחצית מפניו אינה נעה. “אני לא יכול אפילו לצחוק כמו שצריך”, הוסיף. את הפוסט ליווה בכיתוב: “אז… איבדתי שליטה על צד ימין של הפנים שלי”. התגובות ברשת לא איחרו לבוא, והמעריצים הביעו דאגה ושלחו איחולים להחלמה מהירה. בין התגובות היו גם כאלה שהעלו השערות כי מדובר בשיתוק ע”ש בל, תסמונת נוירולוגית נפוצה יחסית הגורמת לשיתוק פתאומי של שרירי הפנים בצד אחד.
נאס אקס מצדו ניסה להרגיע את המעריצים והעלה סטורי נוסף ובו כתב: “חבר’ה, אני בסדר! הפסיקו להיות עצובים בשבילי – התחילו לרקוד במקום זאת”. בהודעה אחרת הוסיף בהומור: “אולי אראה מצחיק לזמן מה – אבל זה הכל”.
שיתוק בפנים עלול להיגרם מבעיות רפואיות שונות שהחמורה בהן היא שבץ מוחי. אולם המצב הסביר יותר במקרה של הזמר הוא השיתוק ע”ש בל (Bell’s Palsy) שבו מתרחש שיתוק או חולשה פתאומית בשרירי הפנים בצד אחד, כתוצאה מפגיעה בעצב הפנים – העצב השביעי מבין עצבי הגולגולת.
לרוב, הסיבה המדויקת להופעת התסמונת אינה ידועה, אך השערות רבות מצביעות על כך שנגיף ההרפס סימפלקס עלול לשחק תפקיד בכך. גם מצבים של לחץ נפשי, חבלה בפנים, דלקת אוזניים, סוכרת והיריון מוכרים כגורמים אפשריים. התסמונת מופיעה בשכיחות של כ־20 מקרים לכל 100 אלף איש בשנה, והיא נפוצה יותר בגילאי 15 עד 45, וכן בשליש השלישי של ההיריון.
התסמינים מתחילים לרוב בצורה פתאומית – לעתים בתוך שעות – וכוללים חולשה בצד אחד של הפנים, קושי בעצימת עין, חוסר יכולת לחייך או להזיז את הגבה, כאב מאחורי האוזן, ירידה בתחושת הטעם בקצה הלשון ורגישות לרעש בצד הפגוע. מכיוון שהתמונה הקלינית עלולה להיראות דומה לשבץ מוחי, חשוב להיבדק במהירות ולאבחן את הגורם המדויק. בניגוד לשבץ, מדובר כאן בפגיעה עצבית מקומית ולא מרכזית, ולכן הסיכון לחיים נמוך – אך ההשפעה על המראה והתפקוד האישי עלולה להיות משמעותית.
האבחנה נעשית לרוב באמצעות בדיקה גופנית שמזהה את הסימנים הקלאסיים, ולעתים נעזרים בדימות מוחי כדי לשלול סיבות אחרות. הטיפול היעיל ביותר הוא מתן סטרואידים, במיוחד בתוך 72 שעות מהופעת התסמינים. לעתים מוסיפים גם טיפול אנטי-ויראלי כמו אציקלוביר, אם קיים חשד למעורבות של נגיף ההרפס. חשוב מאוד להגן על העין הלא ניתנת לסגירה באמצעות תחליפי דמעות, ג’לים או רטייה בלילה, כדי למנוע פגיעה בקרנית. במקרים קשים או ממושכים, נדרש גם טיפול פיזיותרפי או שיקומי.
רוב החולים מחלימים תוך שלושה שבועות עד שישה חודשים, אך ישנם מקרים שבהם הסימפטומים נמשכים גם לאחר שנה. אחת הדמויות הבולטות בישראל שהתמודדה עם שיתוק ע”ש בל היא השפית ואשת התקשורת מיכל אנסקי, שחוותה את התסמונת ועברה סדרת טיפולים, לרבות ניתוחים, בניסיון להשיב את תנועת הפנים המלאה. גם כיום, שנים לאחר מכן, היא עדיין מתמודדת עם שיירים נוירולוגיים שמזכירים את מורכבות ההחלמה.
במקרה של ליל נאס אקס, תיאור הסימפטומים, כמו גם הדרך שבה הופיעו, אכן תואמים את התמונה הקלינית של שיתוק ע”ש בל, אך נכון לעכשיו לא פורסמה אבחנה רפואית רשמית מצוות הרופאים המטפל. האירוע אינו מסכן חיים, אך בהחלט עלול לגרום לפגיעה בדימוי העצמי, במיוחד אצל כוכבים שנמצאים במרכז הבמה ורגילים להבעה חופשית של רגשות. עם טיפול נכון והיענות להנחיות הרפואיות, יש סיכוי טוב להחלמה מלאה.
