מאז פתיחת המערכה הישירה מול איראן לפני כשבוע, שוק ההון המקומי מגיב באופן מפתיע: מדדי המניות רשמו עליות חדות, והדולר נחלש לרמה של 3.48 שקלים – בניגוד להערכות מוקדמות שצפו ירידות חדות על רקע ההסלמה.
לדברי אורי תובל, מנכ”ל תובל בית השקעות ויו”ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל, ההנחה הראשונית בשוק הייתה כי החרפת העימות – במיוחד מול יריב אסטרטגי כמו איראן – תוביל לירידות בבורסה, בדומה לתגובת השוק בעימותים ביטחוניים קודמים. “אולם המציאות הפתיעה, והכיוון היה הפוך”, ציין תובל. “כעת עולה השאלה – האם מדובר באופטימיות מוצדקת, או שמא השוק נכנס לאופוריה מוקדמת מדי?”
לדבריו, קיימים שני תרחישים עיקריים שיכולים להשפיע באופן שונה על המגמה:
התרחיש האופטימי מצייר סיום קרוב של הלחימה – בתוך שבועיים-שלושה – באופן שיוביל להסרת איום הגרעין האיראני, בין אם באמצעות חיסול תשתיות ההעשרה, בלימת היכולת העתידית או הסכם בינלאומי חדש עם פיקוח הדוק. “במצב כזה, פרמיית הסיכון של ישראל תרד בצורה חדה, השקל יתחזק, הריבית עשויה לרדת, ומדדי המניות – במיוחד בענפי הנדל”ן והפיננסים – ירשמו עליות חדות”, מסביר תובל. לדבריו, זהו שינוי טקטוני בעמדת המשקיעים, “אפילו דרמטי יותר מהשלכות אפשריות של הסכם שלום עם סעודיה”.
עם זאת, הוא מדגיש כי העליות שנרשמו עד כה מגלמות תחזיות כמעט אוטופיות, וייתכן שכניסת ארה”ב ללחימה תוביל לעלייה זמנית במחירי הנפט, אולי אף לרמות של 100 דולר לחבית, על רקע ניסיונות פגיעה באויבים אזוריים או סגירת מיצרי הורמוז. “למרות שמדובר ככל הנראה בגל התייקרות קצר מועד, הוא עלול לייצר זעזועים באינפלציה העולמית ולבלום זמנית את תנופת השווקים”.
התרחיש הפסימי מדבר על הסתבכות ממושכת של הלחימה – תרחיש שבו איראן מצליחה לגרום לנזקים בעורף הישראלי, לפתוח חזיתות נוספות או לשבש את נתיבי השיט במפרץ. “במקרה כזה, מעורבות אמריקנית לא בהכרח תוביל לסיום מהיר של הלחימה, והפגיעה בפעילות הכלכלית בישראל תלך ותגבר”, מעריך תובל. לדבריו, בתרחיש כזה ייתכן ונראה ירידות חדות בבורסה, זינוק מחודש בשער הדולר, ועלייה במחירי הנפט.
על אף זאת, תובל מסייג כי גם תרחיש זה עשוי להוביל בטווח הארוך למציאות ביטחונית משופרת. “הבעיה היא שהשווקים נוטים להגיב במהירות, ולפעמים מוקדם מדי – עוד לפני שהתמונה מתבהרת במלואה”, הוא אומר. עוד הוא מציין כי העליות האחרונות נרשמו בעיקר הודות לפעילות של משקיעים פרטיים, בעוד הגופים המוסדיים הגדולים טרם נכנסו בעוצמה. “אם המשקיעים הפרטיים ייסוגו, השוק עלול לאבד מומנטום. אבל אם הגופים המוסדיים יזהו את הפוטנציאל – ייתכן שנראה המשך עליות, ובקצב מהיר אף יותר”.
