בתל אביב-יפו שוב מתעורר ויכוח סביב בתי הכנסת והחיים הדתיים בעיר. לאחר סערת תפילות יום כיפור 2023 בכיכר דיזנגוף, שנגעה לשאלת ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, כעת מתברר כי העירייה מנהלת מהלך משפטי מול עשרות בתי כנסת בעיר. במסגרת ההסדרה, העירייה דורשת מהעמותות המפעילות בתי כנסת לחתום על חוזים חדשים הכוללים סעיפים בדבר עמידה בעקרונות שוויון ללא הבדל גיל, מין או אמונה.
הסעיף הזה מעורר התנגדות בקרב רבים מהמתפללים, שחוששים כי המשמעות היא פגיעה באופיים האורתודוקסי של בתי הכנסת ואף שינוי יסודי בזהותם. “אני לא מבינה למה העירייה צריכה להתערב לנו בנוסח התפילה,” אומרת יהודית, מתפללת קבועה בבית הכנסת בצפון הישן בתל אביב. “אנחנו מתפללים פה כבר עשרות שנים, הכול מתנהל בסדר גמור. אם יכריחו אותנו לשנות את זה, זה כבר לא יהיה אותו בית כנסת”.
מנגד, יש מי שרואים בצעד הזה חיזוק לעקרונות הציבוריים של העיר הליברלית. “בית כנסת הוא נכס ציבורי, כמו מתנ”ס,” טוען אורי, צעיר חילוני ממרכז תל אביב. “אם העירייה הקצתה קרקע, היא צריכה לוודא שהמקום נותן שירות לכלל התושבים. אי אפשר שבמרכז תל אביב יהיו מוסדות שמדירים נשים או מונעים גישה לזרמים אחרים ביהדות”.
בין לבין נמצאים מי שמבקשים פשרה. רבקה, תושבת פלורנטין, מסבירה: “אני באה להתפלל כי אני אוהבת את האווירה המסורתית, אבל אני גם מבינה את העירייה. אולי אפשר למצוא פתרון מאוזן, שיכבד את המסורת בלי לפגוע בתחושת השוויון. בסוף, העיר הזו בנויה ממגוון של אנשים וצריך לשמור על האיזון”.
עיריית תל אביב מסרה בתגובה: “מדובר בנון-אייטם. הסעיף המדובר אינו מדויק והשתנה בשנים האחרונות. סעיף העדר אפליה חל על כל מוסד עירוני-ציבורי בעיר. בתי הכנסת שייכים למתפללי השכונה והעירייה אף וידאה שהוועד המנהל יהיה מתושבי השכונה. מעל ל-400 בתי כנסת פועלים בתל אביב-יפו וימשיכו לפעול ולשגשג, ואין חשש שישנו את פעילותם או את אופיים. הכול עורבא פרח”.
ראש העיר, רון חולדאי, כתב בתגובה: “בתל אביב-יפו פועלים מאות בתי כנסת בשיתוף פעולה מלא ופורה עם העירייה. אין שום ביסוס לשקרים שמוטחים היום ברחבי המרשתת על העירייה, שכביכול איימנו על בתי כנסת בעיר. הסעיף המדובר, שבכלל היה שייך לחוזה עירוני קבוע של הקצאת מבני ציבור, וגרם לסערה הזו, שונה והוסדר כבר זה זמן רב עם גבאי בתי כנסת בעיר, בהבנה ובהכלה של כל הצדדים”.
לדברי חולדאי, “מה שכן יש כאן זו הסתה פרועה של שרים וחברי כנסת, שהעמקת השנאה והשסע בציבור היא דרכם הפוליטית, אין להם מה למכור מעבר לכך. האמת כבר אינה חשובה להם. ‘רשעים ארורים’ הם קוראים לנו. אני חושב שדי ברור מי מייצגים את פני הרשע בחברה ובמדינה שלנו”.
גם במועצה הדתית ניסו להרגיע את הרוחות. יו”ר המועצה, אלדד מזרחי, אמר: “מהומה על לא מאומה. מדובר בהסדרה נכסית בלבד, בהתאם להנחיות משרד הפנים. ועד בית הכנסת הוא שקובע את סדרי התפילה ולעירייה אין שום רצון או עניין להתערב בנעשה בפנים. להפך – העירייה מסייעת לבתי הכנסת כשהיא יכולה”.
חיים גורן, סגן ראש העיר ויו”ר סיעת “מאמינים”, הצטרף להסברים: “עיריית תל אביב-יפו מנהלת תהליך מסודר בתיאום מלא עם הציבור הדתי. המטרה היא להבטיח שהגבאים יקבלו הקצאה פורמלית ותקנית שתמנע ניסיונות השתלטות חיצוניים ותשמור על אופיים הייחודי של בתי הכנסת. נוסח ההסכמים תוקן והסעיף המדובר לא יופיע עוד בחוזים החדשים. מטרתנו לנהל את בתי הכנסת בעיר בצורה תקינה ומסודרת, תוך שמירה מלאה על אופיים הייחודי של בתי הכנסת לטובת ציבור המתפללים”.
כך או כך, נדמה שהעיר ממשיכה לעמוד בצומת שבין מסורת לליברליות. סעיף טכני בחוזי הקצאה הפך לסמל של מאבק רחב יותר על דמותה של תל אביב האם היא עיר ליברלית שבה אין מקום להפרדה מגדרית, או עיר המאפשרת לכל קהילה לשמור על דרכה במסגרות הדתיות. הוויכוח רחוק מסיום, ורבים סבורים שהדרך לפתרון תעבור בהידברות ובהסדרה שקופה ולא בעימותים משפטיים מתוקשרים.
