שגריר ארה”ב בטורקיה והשליח המיוחד לסוריה, תומאס ג’יי ברק, אמר שהוא רואה בטורקיה את השחקן המרכזי במזרח התיכון ליציבות על רקע סכסוכים מתמשכים.
בשיחה עם סוכנות אנאדולו היום (ראשון), בעת ביקורו בעיר איזמיר במערב המדינה, קרא ברק ל”דיאלוג חדש” באזור. דבריו של ברק מגיעים על רקע הסכסוך הקצר אך המתוח בין ישראל לאיראן, מלחמת 12 הימים והמלחמה ברצועת עזה.
“יש להגדיר מחדש את ישראל. היא עוברת כעת תהליך”, אמר ברק. “מה שקורה בין ישראל לאיראן הוא אות לכולנו שהגיע הזמן, שהגיע הזמן לסלול דרך חדשה. והמפתח לדרך הזו היא טורקיה”.
ברק הדגיש את מערכת היחסים האישית בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לנשיא רג’פ טאיפ ארדואן, והוסיף כי למזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ולשר החוץ האקאן פידאן יש קרבה דומה.
“בתקופה קריטית בהיסטוריה, ארבעת האנשים הללו בנו מערכת יחסים המבוססת על אמון, הבנה הדדית וקרבה”, אמר ברק. “יש הזדמנות עצומה כי יש לנו שני מנהיגים שסומכים זה על זה, הנתמכים על ידי שרים שיודעים בדיוק כיצד ליישם את החזון הזה”.
הוא הצביע על שתי שיחות הטלפון בין טראמפ לארדואן כגורם מרכזי בבניית אמון זה. ברק הדגיש כי ארה”ב תמיד ראתה בטורקיה בעלת ברית חיונית של נאט”ו, אך טען כי המדינה לא תמיד זכתה להכרה שמגיעה לה כשחקן אזורי מרכזי.
“הכאוס במזרח התיכון הונצח, במידה רבה, על ידי התערבויות מערביות מתמידות“, אמר. “אבל טראמפ וארדואן רואים בכך הזדמנות לשנות את הדיאלוג וזה דורש מנהיגות נועזת”. הוסיף לומר כי “אני מאמין שטורקיה נמצאת במרכז כל זה, כפי שראינו בסוריה”, הוסיף, וציין את תפקידה של טורקיה בהתפתחויות האזוריות.
לשאלה האם יש התקדמות בביטול הסנקציות האמריקאיות במסגרת חוק התמודדות עם יריבותיה של אמריקה באמצעות סנקציות ובשיקום השתתפותה של טורקיה בתוכנית מטוסי הקרב F-35, השיב ברק, “בהחלט כן”.
הוא הדגיש שטורקיה נותרה שותפה מכרעת לנאט”ו, והזכיר שחלקים רבים של ה-F-35 מיוצרים בטורקיה. הוא אמר שגם טראמפ וגם ארדואן, יחד עם רוביו ופידאן, מסכימים על מציאת פתרון. “אני מאמין שעד סוף השנה, יש סיכוי ממשי לפתרון”, אמר ברק, ורמז שהקונגרס מוכן לבחון את הנושא מחדש.
“לראשונה, ארה”ב וטורקיה אינן רק שותפות ביטחוניות, אלא מחויבות משותפת לעבור מהגנה לפריצות דרך, בדיפלומטיה, ביטחון ושיתוף פעולה”, אמר. בתגובה לשאלה האם המצב הנוכחי בעזה משפיע על הציפיות בנוגע להרחבת הסכמי אברהם, אמר ברק: “למרות האתגרים, אין סיבה שישראל לא תוכל להשתלב עם העולם המוסלמי”.
הוא ציין כי התהליך החל בביקורו הראשון של טראמפ בריאד בשנת 2017, ובסופו של דבר הוביל להסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וסודן. אך הוא הודה כי הרחבת הסכמים אלה כל עוד המלחמה בעזה נמשכת היא אתגר משמעותי.
“אני עדיין מאמין שנראה הפסקת אש בעזה בעתיד הקרוב”, אמר ברק. “ברגע שזה יקרה, נוכל להתחיל לנוע לעבר הסכמים ללא סכסוך בין ישראל לאחרות, צעד אחר צעד”.
ברק הציע כי ניתן להתחיל דיאלוגים בערוצים אחוריים בין ישראל לסוריה, כמו גם בין ישראל ללבנון, שיתמקדו בתחילה בביטחון הגבולות ובהפחתת הסכסוכים באופן רחב יותר. “נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע, אינו מטפח שנאה דתית כלפי ישראל והבהיר את רצונו בשלום”, אמר ברק.
“ישראל רוצה את אותו הדבר. כנראה שנראה דיונים ראשוניים בנושאים פשוטים כמו ביטחון גבולות, שיכולים להתפתח לדיאלוג שלום רחב יותר”, הוסיף. הוא הביע תקווה שניתן יהיה להחיל מסגרת דומה על לבנון.
“למה אנחנו לא יכולים לחיות בשלום?” שאל ברק. “ללא קשר לאמונותיו הדתיות של אף אחד, זה צריך להיות נפרד מפוליטיקה.” בהתייחסו לגישתה של ארה”ב לצפון מזרח סוריה, הדגיש ברק כי ארה”ב מכירה רק במקבילה לגיטימית אחת בסוריה: ממשלת סוריה.
“הישות המכונה SDF, הכוללת גורמים כמו ה-PKK/YPG, שיתפה פעולה עם כוחות אמריקאים במאבק נגד דאעש”, אמר, בהתייחסו לזרוע הסורית של קבוצת הטרור שהרגה אלפים בטורקיה מאז שנות ה-80. “אבל כעת יש לשלב את SDF, הן מבחינה צבאית והן מבחינה פוליטית, בסוריה החדשה, בדיוק כמו שהעלווים, הדרוזים ואחרים מחפשים ייצוג”. ברק הודה כי שינוי זה ייקח זמן.
הוא סיכם, “המפתח לפתרון המשבר האזורי עובר דרך טורקיה”.
