רשתית העין: האיבר הקטן עם ההשפעה הגדולה על איכות החיים

הכתבה נכתבה בשיתוף ד”ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים, מומחה רשתית וקטרקט

הרשתית היא חלק משמעותי במבנה העין וממוקמת בחלק האחורי. 
הרשתית קולטת את גלי האור ומעבירה אותם אל המוח לפיענוח תמונה מחלות רשתית עלולות לגרום לפגיעה בראייה ובהיעדר אבחון וטיפול מהר עלולות גם להביא לנזק בלתי הפיך. 

מהו מבנה הרשתית ומה תפקידה?
הרשתית כוללת שכבות של תאים וקולטני אור האחראיים על ראייה בתנאי תאורה וחושך, זיהוי פרטים קטנים וצבעים. מרכז הרשתית נקרא המקולה. זהו אזור ברשתית שאחראי על הראייה המרכזית של ועל ראיית פרטים קטנים וצבעים. במרכז המקולה נמצאת הפוביאה, שהינו שקע קטן שמופקד על  הבחנה בפרטים קטנים המצויים במרכז שדה הראיה, מיקוד הראייה וחדותה.

תפקידה של הרשתית הוא לקלוט את גלי האור ולעבד אותם לאותות חשמליים. דרך עצב הראייה עוברים אותות אלו אל המוח, כדי שזה יעבד אותם לתמונה. כשהרשתית תקינה וצמודה לדופן העין – ראייתו של האדם תקינה. מהן המחלות שעלולות לפגוע ברשתית? מהן דרכי הטיפול למחלות רשתית ומתי יש צורך בניתוח? וגם: אם נדרש ניתוח, אילו אפשרויות עומדות בפני המטופל?

ד”ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים, מומחה רשתית במרכז הרפואי “אסותא”, בבית החולים הפרטי “מדיקה” ובמרכז הרפואי “עין טל”, משתף אותנו בכל המידע הרלוונטי שחשוב להכיר על מחלות רשתית.

מחלות רשתית

היפרדות רשתית
היפרדות רשתית היא מצב שבו הרשתית מתנתקת מדופן גלגל העין. התסמינים האופייניים להיפרדות רשתית כוללים ראיית כתמים מרחפים בשדה הראייה. מטופלים מתארים אותם כ”זבובים”, קורים או רשת ומרחפים הנעים בשדה הראייה, ולעיתים מלווים בהבזקי אור. מצב זה לרוב מקדים ירידה בשדה הראיה ההיקפי או המרכזי. 

טיפול:
בהופעת תסמינים אלה יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא עיניים לצורך אבחון וטיפול מהירים 

בצקת מקולרית על רקע סוכרת (רטינופתיה סוכרתית)
מחלת הסוכרת קשורה בסיבוכים באיברים שונים הכוללים בין היתר מחלה של כלי דם ברשתית. אחד הסיבוכים המשמעותיים שבהם הוא בצקת מקולרית סוכרתית – Diabetic Macular Edema. 

במצב זה נוצרת פגיעה בדופן כלי הדם הקטנים ברשתית, ישנה דליפה ודימום מכלי הדם ונוזלים עלולים להצטבר בין שכבות הרשתית. בצקת מקולרית בלתי מטופלת פוגעת בראייה באופן שעלול להיות בלתי הפיך. 

במחלת עין סוכרתית מתקדמת בלתי מטופלת יכולים להיות גם מצבים חמורים יותר המסכנים את הראייה ומצריכים התערבות ניתוחית.  

טיפול בבצקת מקולרית סוכרתית
הטיפול העיקרי ברטינופתיה סוכרתית הוא במעקב שגרתי אחר מטופלים הסובלים מסוכרת, מניעה וזיהוי מוקדם של סיבוכי סוכרת ברשתית העין וטיפול יעיל. במידה והתפתחה בצקת מקולרית המלווה בירידה בראייה, הטיפול העיקרי הוא בזריקות עיניות, לרוב אחת לכמה שבועות לתקופה של מס’ חודשים והערכה מחדש בהתאם לתגובה לטיפול. טיפול בלייזר לרשתית מהווה גם כן מרכיב חשוב נוסף בטיפול בסיבוכי עין סוכרתית. 

ניוון מקולרי גילי (AMD)
ניוון רשתי מהווה אחת הסיבות השכיחות לאבדן ראייה במדינות מפותחות. במחלה זו ישנה פגיעה במבנה כלי הדם במקולה, החלק המרכזי והחשוב ביותר של הרשתית. מדובר במחלה שמתפתחת בגיל המבוגר כאשר לעיתים קיימת נטייה משפחתית. לניוון רשתית קיימים שני סוגים: הסוג היבש והסוג הרטוב. הסוג היבש מהווה את מרבית המקרים וברוב המקרים אינו מתקדם בקצב מהיר לפגיעה משמעותית בראייה.

עם זאת, בכ 20% מהמקרים עלולה להופיע מחלה מתקדמת או “ניוון מקולרי רטוב” המלווה בהופעת כלי דם לא תקינים שעלולים לדלוף או לדמם וכתוצאה מכך לגרום לפגיעה בראייה. במצבים מתקדמים או בהיעדר טיפול עלולה להיווצר רקמת צלקת במרכז הראייה המלווה בפגיעה משמעותית ובלתי הפיכה בראייה המרכזית. פגיעה זו מתבטאת בקושי בקריאה, בזיהוי פרטים, בהופעת כתם מרכזי שחור, קושי בזיהוי צבעים ובהפרעה בתפקוד היומיומי. 

טיפול בניוון מקולרי גילי
עיקר הטיפול בניוון מקולרי גילי הינו במעקב וזיהוי מוקדם. ככל שמתחילים טיפול בשלב מוקדם יותר של המחלה כך הסיכוי גדול יותר לשימור הראייה. 

מומלץ למטופלים מעל גיל 50 לגשת לרופא עיניים לבדיקה שגרתית אחת לשנה, כל עוד שכן, אם קיים רקע משפחתי של ניוון מקולרי. במידה והתקבלה אבחנה של ניוון מקולרי יבש, מומלץ על מעקב תכוף וישנם שינויים באורח החיים שעשויים להקטין את הסיכון להתפתחות מחלה מתקדמת הכוללים נטילת ויטמינים מסוימים, שינויים תזונתיים והפסקת עישון. 

בהופעת ניוון מקולרי רטוב הטיפול מתבצע באמצעות זריקות עיניות אחת למספר שבועות שמטרתן לשמר את הראייה ולמנוע פגיעה נוספת בראייה. 

חור מקולרי
ככל שאדם מתבגר,  זגוגית העין הבנויה ג’ל וסיבים עדינים שמחוברים לרשתית, נוטה להתנזל ולהתרחק מהרשתית.  בחלק מהאנשים, מסיבה לא ידועה, האחיזה של הזגוגית באזור המקולה חזרה ובתהליך ההתנתקות נוצרת משיכה בשולי המקולה שעלולים ליצור חור מקולרי. מטופלים לרוב יתלוננו על עיוות או טשטוש ראייה מרכזי בעין אחת בלבד. לעיתים הזיהוי נעשה באיחור בגלל שההפרעה הינה חד עינית. 

גורמי הסיכון להיווצרות חור מקולי כוללים גיל מבוגר, לרוב מעל גיל 60, רקע של חור מקולרי בעין השניה, חבלה בעין ומצב של קוצר ראייה גבוה (מעל 6 דיופתר) 

טיפול בחור מקולרי
גם כאן כמו במחלות עיניים רבות, הזיהוי המקודם משפיע רבות על יעילות הטיפול. בדיקת חדות ראייה בכל עין בנפרד, אפילו באופן עצמאי, ובדיקת רופא עיניים תקופתית מאפשרים זיהוי וטיפול מוקדם. 

במקרים של חורים קטנים ישנו סיכוי לסגירה ספונטנית של החור, אך חורים מלאים וגדולים דורשים לרוב ניתוח הנקרא – ויטרקטומיה. בניתוח זה מסירים את זגוגית העין, מבצעים פעולות שונות באזור המקולה שמטרתן לסייע בסגירת החור ומזריקים לתוך העין בועת גז שנשארת למשך מספר שבועות. בועת הגז בתורה לוחצת על אזור המקולה ומביאה לסגירת החור במרבית המקרים. 

השיפור בראייה לאחר ניתוח חור מקולרי הוא הדרגתי ותלוי בגודל החור וכמה זמן עבר מהופעתו ועד לביצוע הניתוח. 

קרעים ברשתית
זגוגית העין עוברת שינויים תלויי גיל. כאמור, תהליך התנזלות הזגוגית מביא להתנתקותה מהדופן האחורי של העין. במהלך תהליך היפרדות הזגוגית, עלולים להיות אזורים ברשתית בהם הזגוגית מחוברת בחוזקה ובהתנתוקתה נוצרת משיכה. בשונה מחור מקולרי – אזורים אלה אינם במקולה אלא בהיקף הרשתית. קרע ברשתית עשוי להיווצר ללא כל תסמינים או תלונות, ולעיתים מלווה רק בתלונות הקשורות להיפרדות הזגוגית כגון הבזקים ונקודות שחורות. 

במצב בו נוצר קרע, הזגוגית המתנזלת עלולה לחדרור דרכו אל מתחת לרשתית ולגרם להיפרדות רשתית.
מצב של היפרדות רשתית הינו מצב הדורש טיפול רפואי דחוף. 

גורמי סיכון להתפתחות קרע ברשתית יכולים להיות:

• התנזלות והיפרדות זגוגית – תהליך תלוי גיל שלרוב מתרחש לאחר גיל 60.
• קוצר ראייה גבוה שלרוב מלווה ברשתית דקיקה ובנטייה להיווצרות קרעים ברשתית 
• חבלה חודרת או כהה לעין 
• היסטוריה משפחתית של היווצרות קרעים או היפרדויות רשתית
• ניתוחי תוך עיני בעבר 

טיפול בקרע ברשתית
במידה ואובחן קרע ברשתית יש לפנות לטיפול מיידי על מנת למנוע התפתחות של היפרדות רשתית. הטיפול נעשה לרוב בלייזר המייצר צלקת סביב הקרע ומונע מנוזלים לחדור דרכו אל מתחת לרשתית. 

 בחלק מהמקרים ניתן להשתמש גם בהקפאה חיצונית לעין ליצירת אותה צלקת המונעת התפתחות של היפרדות רשתית. במידה והתפתחה היפרדות רשתית, לרוב יש צורך בניתוח להצמדת הרשתית בהקדם. 

ממברנה אפירטינלית Epiretinal Membrane – ERM
ממברנה אפירטינלית שייכת גם כן לקבוצת המחלות הקשורות לאחיזה בין הזגוגית לבין הרשתית כמו חור מקולרי והיווצרות קרעים ברשתית. במצב זה לאחר התנתקות הזגוגית מהרשתית נוצר תהליך של היווצרת קרום או צלקת על פני המקולה הגורם לעיוות ועיבוי של מרכז הרשתית – המקולה. 

גורמי סיכון עיקריים להתפתחות ממברנה אפירטינלית כוללים גיל מבוגר, ניתוח תוך עיני קודם – בעיקר ניתוחים להיפרדות רשתית, דלקות תוך עיניות והפרעה בזרימת הדם הורידית בעין.  

במרבית המקרים המצב יציב ולא מלווה בפגיעה משמעותית בראייה, אך במידה והממברנה משמעותית ומלווה בעיבוי ניכר ובעיוות משמעותי של פני הרשתית עלולה להתפתח פגיעה בראייה המרכזית המתבטאת בעיוות מרכזי.  מטופלים עשויים לדווח על קווים ישרים הנראים מעוגלים או מעוותים. 

טיפול בממברנה אפירטינלית:
לרוב בשלבים מוקדם ניתן להסתפק במעקב אחר ממברנה אפירטינלית, במיוחד כאשר אין פגיעה משמעותית בחדות ובאיכות הראייה. המעקב מתבצע על ידי רופא מומחה לניתוחי רשתית, ובאמצעות צילומי עיניים מתקדמים הנקראים OCT. מדובר בבדיקה פשוטה, מהירה שאינה מלווה באי נוחות ואינה מסוכנת. 

במצבים בהם הממברנה גורמת לפגיעה משמעותית במבנה הרשתית ומלווה כתוצאה מכך בפגיעה משמעותית בראייה יש צורך בניתוח ויטרקטומיה לקילוף הממברנה מדופן העין. במצב 

משיכה ויטראו-מוקולרית Vitreomacular Traction VMT
משיכה ויטראורטינלית גם היא מחלה הקשורה לאחיזה בין הרשתית לזגוגית. בתהליך התנתקות הזגוגית מהמקולה עלולה להיווצר משיכה מרכזית שלא משתחררת. מדובר למעשה בהתנתקות חלקית שאינה מלאה. כתוצאה מכך נותר חיבור בין הזגוגית לבין המקולה ומשיכה של שכבות הרשתית הגורמים לעיבוי, עיוות וחללים בתוך שכבות הרשתית המתוחה. 

גורמי סיכון כמו במחלות רשתית אחרות הם בעיקר הגיל המבוגר בו מתרחשת התנתקות זגוגית ורקע של משיכת זגוגית בעין השנייה. 

טיפול במשיכה ויטראורטינלית
אבחון משיכה ויטראורטינלית מתבצע בעזרת צילום OCT. בחלק מהמקרים המשיכה לא גורמת לפגיעה משמעותית בראייה, ובמקרים אלה כמובן אין התוויה לטיפול כלשהו. במידה ומתפתחת פגיעה בראיה ניתן לשקול ניתוח ויטרקטומיה לניתוק הקשר בין הרשתית המרכזית (המקולה) לבין הזגוגית, על ידי ניתוק הזגוגית מהרשתית והסרת החלק האחורי של הזגוגית מהעין. 

• אבחון בעזרת צילום OCT.
• פתרון כירורגי ע”י ניתוח המיועד לשחרר את הרשתית ממשיכת הזגוגית ובעקבות כך לאפשר לה לחזור לצורתה המקורית. 

חסימה וריד רטינלי – חסימת וריד ברשתית
מחלת רשתית זו מתבטאת בחסימה של הורידים ברשתית. החסימה יכולה להיות מרכזית (CRVO) או סעיפית (BRVO). חסימה ורידית עלולה להביא לפגיעה ברשתית משנית לדלף של ורידים גדושים המתבטאת בבצקת מקורלית, הפרעה בזרימת הדם לרשתית, התפתחות כלי דם לא תקינים הנוטים לדמם ומשנית לכל אלה – פגיעה בראייה . 

טיפול בחסימת וריד ברשתית 
במצבים בהם מתפתחת בצקת מקולרית  גורם הסיכון העיקרי לחסימת וריד ברשתית הינה יתר לחץ דם, אך גם חבלה, ניתוח תוך עיני, דלקות עיניים וגלאוקומה. הטיפול העיקרי הוא בהזרקות לעיניים אחת למספר שבועות ולמשך מספר חודשים תוך כדי מעקב והערכה מחדש לאור התגובה לטיפול. למידע נוסף, ראה במדור בריאות.

קיימת גם אפשרות של טיפול בלייזר בכלי הדם הדולפים ובאזורי הרשתית שנפגעו משנית לחסימה.

הכתבה נכתבה בשיתוף ד”ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים, מומחה רשתית וקטרקט