במהלך דיון ממושך שהתקיים אתמול (שני) בוועדה לביקורת המדינה, הזהיר יו”ר הוועדה, ח”כ מיקי לוי (“יש עתיד”), מפני תרחיש כלכלי שיכלול קריסת משקי בית עקב חוסר יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא. בסיום הדיון החליטה הוועדה לחייב את מבקר המדינה להכין דו”ח מיוחד בנושא מתן הלוואות משכנתא, בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה.
לוי אמר בדיון: “מזה תקופה ארוכה אני ער לתופעה מאוד מסוכנת בענף האשראי למשכנתאות אשר עלול להוביל אותנו למשבר סאב־פריים חמור אשר ישאיר עשרות אלפי משקי בית ללא יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא ובשל כך לאבד את ביתם”. לדבריו, ההקלות שניתנו בשנים האחרונות באשר למגבלות על החזרי האשראי גרמו לזינוק במחירי הדירות, לעלייה בריבית, ולהתרחבות תופעת הלוואות הבלון – “שניתנות ביד קלה מדי ומהוות סיכון הן לרוכשים והן לקבלנים”.
בהמשך, תקף לוי את רווחי הבנקים: “רווחי הבנקים בשנת 2024 היו 30 מיליארד שקלים, גידול של 15% מהשנה הקודמת. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ברבעון הראשון של 2025 במצטבר 7.68 מיליארד שקלים. ברבעון הזה בלבד חולקו כ־2.5 מיליארד שקלים כדיבידנד. האם זה נורמלי? זוהי השתוללות של הבנקים וחגיגה על חשבון הציבור“.
לוי ציין בנוסף כי הציבור מחזיק ב־230 מיליארד שקלים בחשבונות עובר ושב, המשמשים את הבנקים לצורך הלוואות – “ואפשר גם להגיד שהם מקבלים את הכסף הזה חינם! אז מה הציבור מקבל בחזרה?”. לוי הדגיש כי הוועדה “ציפתה שהמפקח על הבנקים יגיע עם הצעות”. הוא סיכם: “הוועדה מבקשת פתרונות. אני שומע ממספר חברי כנסת כי הם מתכוונים ללכת על חקיקה על ראשם של הבנקים. איני רוצה להגיע לשם. אני מבקש משומרי הסף לנקוט עמדה”.
ח”כ יעקב אשר הדגיש את תפקיד יועצי המשכנתאות כמי שמסייעים לציבור לבחור את המסלול המתאים. הוא ציין את רפורמת “מחזור בקליק” כדוגמה חיובית, אך הוסיף כי יש צורך דחוף בהסדרת המקצוע. לדבריו, בכוונתו להיפגש עם מנכ”ל משרד המשפטים בימים הקרובים כדי לקדם את הנושא, בתקצוב משרד האוצר.
מטעמו של הפיקוח על הבנקים הופיע אלון זקן, עוזר המפקח, ואמר: “מחירי הדירות הגבוהים גוררים אחריהם משכנתאות גבוהות והחזרי משכנתאות גבוהים. לאחרונה הוקם צוות בראשות יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שמטרתו לבדוק את השפעת סעיפי המימון בין הבנקים ליזמים על מחירי הדירות”. לדבריו, נדרשת בחינה מערכתית ורוחבית של שוק הדיור, שכן “שם המשחק הוא היצע – אם יהיה מספיק היצע, המחירים יירדו”.
זקן הוסיף כי הפיקוח נקט צעדים לצמצום הסיכונים – “למשל, הגבלת הלוואות בלון לעד 10% ממסלול ההלוואה, והגבלת מבצעי קבלן 20%-80% לעד 25%. איננו רוצים לנקוט צעדים שאינם מבוססים אלא לפעול בצעדים תשתיתיים שלוקח להם זמן להבשיל”. עוד אמר כי הרווחיות העודפת של הבנקים נובעת גם מעליית הריבית – “אך גם מהתייעלות ודיגיטציה”.
זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, הדגישה כי “שיעור הפיגורים במשכנתאות אינו עולה גם לאחר פרוץ המלחמה“. לדבריה, “כחלק ממתווי הסיוע שפרסם בנק ישראל נדחו כ־130 אלף הלוואות – זה סייע ללווים. הפיקוח על הבנקים עוקב גם אחרי הוגנות כלפי הלקוחות, ואנו פועלים מתוך אחריות כפולה: גם לשמור על יציבות הבנקים וגם לוודא שהם הוגנים”.
עו”ד עופר סלע, היועץ המשפטי של רשות התחרות, אמר בדיון כי הרשות אינה מזהה תיאומים בין הבנקים, אך “הנושא במעקב. רוב הציבור אינו מבצע סקר שוק טרם נטילת משכנתא – דבר שמעורר חשש לחוסר תחרות מספקת. עם זאת, הרפורמה שהוביל בנק ישראל, שהביאה לשקיפות מחירים ולאישור עקרוני, היא צעד חיובי”.
נופר יעקב, יו”ר התאחדות יועצי המשכנתאות, סיפרה כי 1,600 יועצים עברו הסמכה וחתומים על קוד אתי. לדבריה, “62% מנוטלי המשכנתאות נעזרים ביועצים. אני קוראת לחקיקה שתסדיר את המקצוע. יש הצעת חוק בנושא שממתינה כבר חצי שנה בוועדת שרים. צריך רנטגן פיננסי למשפחות כדי שיתמודדו עם ההלוואה הגדולה ביותר בחייהן”.
