על רקע עדויות חדשות שפורסמו בשבועות האחרונים, המוכיחות כי החטופים הפצועים בשבי החמאס נמצאים בסכנת חיים מיידית, הציגו היום הוריו של אלון אהל, עידית וקובי אהל, מתווה חדש למשא ומתן לשחרור החטופים במסיבת עיתונאים.
המתווה, שכונה על ידם “מתווה טיפול מציל חיים לחטופים הפצועים”, כולל שלושה שלבים מדורגים:
שלב ראשון – פינוי החטופים הפצועים לטיפול רפואי מחוץ לעזה, בבית חולים אמריקאי באחת ממדינות המפרץ או לחילופין בבית חולים אירופאי.
שלב שני – חידוש הסיוע הרפואי וההומניטרי לרצועת עזה למשך תקופת הטיפול הרפואי.
שלב שלישי – לאחר פינוי הפצועים למדינה ניטרלית לתקופה מוגדרת של עד 72 ימים וחידוש הסיוע ההומניטרי לעזה, הפצועים ישובו לישראל כאשר תיחתם עסקה כוללת.
במהלך המסיבת העיתונאים, תיארה עידית אהל בכאב את מצבו הרפואי הקשה של בנה: “אלון פצוע, איבד את מאור עיניו בעין אחת. ניתן להציל את עינו השנייה. אלון עם פציעה קשה בראש, רסיסים בכל הגוף המסכנים את חייו”.
עידית הדגישה כי התיאורים אודות מצבו של אלון התקבלו לאחרונה: “שמענו את התיאורים האלה ממש לפני כמה ימים מאליה ששהה איתו בשבי החמאס.” היא המשיכה לתאר את הטראומה שעבר בנה: “אלון נחטף ממיגונית המוות, לאחר שנזרקו עשרות רימונים לתוך המיגונית והוא נפצע מאותן זריקות רימונים ולאחר מכן עבר מסכת עינויים של אלימות קשה וקתות נשק לראשו”.
עידית הוסיפה: “הוא קיבל טיפול מחפיר מצד החמאס. תפר אותו ילד בן 19 עם חוט ומחט. אנחנו לא ישנים בלילה מהידיעה שאלון לא בבית.”
בדבריה העלתה עידית שאלות נוקבות אודות הסיוע הבינלאומי: “אנחנו לא ישנים בלילה מהידיעה שיש ארגוני סיוע הנשלחים על ידי מדינות מערב רבות אשר נותנים טיפול לעזתיים. איזו מדינה מעניקה טיפול רפואי לצד אחד בידיעה שישנם חטופים-פצועים בסכנת חיים שלא מקבלים טיפול רפואי? איזה דין בינלאומי מאפשר לעשות זאת? עזה מפרה כל כלל בינלאומי בסיסי שהיא מחזיקה פצועים ללא טיפול רפואי”.
רונן אהל הדגיש את הקיפאון בתהליך: “המשא ומתן תקוע לחלוטין, אנחנו יודעים שאין באמת התקדמות.” הוא הציג את הגישה החדשה למשא ומתן: “הסיוע הומניטרי שעזה והחמאס דורשים הוא לא רק מקל הוא גזר! הוא הזדמנות מדינית לישראל להציג מתווה שבו הפצועים יצאו לטיפול מציל חיים בעזה”.
קובי אהל שיתף כי המתווה כבר הוצג לגורמי מפתח: “שוחחנו עם גורמים בכירים בממשלה, בצבא ובצוות משא ומתן. הצגנו בפניהם את המתווה שלנו שבסיסו הוא עניין ההומניטרי. כולם הבטיחו לבחון את המתווה.” הוא הדגיש: “ניתן להניע את העסקה בשלבים הומוניטריים. אנחנו קוראים למתווה – מתווה טיפול מציל חיים לחטופים הפצועים”.
המשפחה הזכירה תקדימים היסטוריים בהם ישראל פעלה באופן דומה:
עסקת ג’יבריל – עסקת השבויים שישראל חתמה בשנות ה-80 עם ארגון “אמל” במסגרתה השבוי אברהם עמרם הועבר מדמשק לז’נבה.
עסקת טננבוים– עסקת שבויים שחתמה ישראל עם חיזבאללה ובמסגרתה השבויים הישראליים והאסירים הלבנונים הועברו לגרמניה לשלושה ימים עד שהושלמו חילופי השבויים.
בני משפחת אהל הדגישו כי “אין דין בינלאומי המתיר להחזיק בני ערובה פצועים במצב קשה ללא טיפול רפואי.” הם ציינו ש”הסיוע ההומניטרי אשר ניתן וינתן לחמאס מקורו במדינות העולם וארגוני הבריאות הבינלאומיים”.
במסר מסכם, הדגישו בני המשפחה: “לא יתכן שארגונים אלו יספקו סיוע רפואי לעזה בזמן שהחטופים שלנו בסכנה מוות. ניתן להפוך את נושא ההומניטרי להזדמנות מדינית. ניתן להציל חיים. שלב ראשון שחרור פצועים לטיפול מציל חיים מחוץ לעזה, שלב שני הכנסת סיוע הומניטרי ולבסוף שחרור כולל של כלל החטופים מעזה”.
