פרויקט המטרו של גוש דן, מהיוזמות התחבורתיות הגדולות והמורכבות בישראל, צפוי להידחות בשלוש שנים לפחות. לפי הערכות עדכניות, חברת נת”ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לא תעמוד בלוחות הזמנים שפרסמה לקבלנים, בעיקר בכל הנוגע למכרזי הביצוע של המנהרות – המרכיב המרכזי בפרויקט.
מערכת המטרו אמורה לכלול שלושה קווים תת-קרקעיים שיחצו את המטרופולין – קו אורכי, קו רוחבי וקו חצי-מעגלי – באורך כולל של כ־300 ק”מ, תחת שטחן של 24 רשויות מקומיות. עלות הפרויקט נאמדת בכ־150–200 מיליארד שקל. מחצית מהמימון צפויה להגיע מהמדינה, והיתרה באמצעות מיסוי, השבחת קרקעות ולכידת ערך.
תכנון הקווים ואישורם הסטטוטורי כבר הושלמו, כולל אישור תכנית תמ”א 70, שנועדה להסדיר את תכנון הסביבה העירונית סביב התחנות ולאפשר ניצול מקסימלי של זכויות הבנייה.
השלב הראשון של הפרויקט היה אמור להתחיל להיפתח בהדרגה בין השנים 2034 ל־2037, וכלול בו 78 ק”מ של מסילה, 59 תחנות ושלושה מוסכי רכבת. בשונה מהרכבת הקלה, שנבנית שלב אחר שלב, נת”ע תכננה להתחיל בחפירה של כל שלושת הקווים במקביל, כחלק מתפיסה של רשת שתתרחב בהדרגה.
לצורך כך, הוצגו לקבלנים לוחות זמנים לפיהם מכרזי הביצוע יתפרסמו בשנת 2026, והעבודות יתחילו בפועל שנה לאחר מכן. אלא שכעת מתברר כי לוחות הזמנים יידחו – מה שישפיע גם על מועד תחילת ההפעלה.
זו אינה הדחייה הראשונה של הפרויקט: בתחילה, הוערך כי תחנת המטרו הראשונה תיפתח כבר בשנת 2030. עם הזמן, התחזיות נדחו לשנים 2034–2037, וכעת, גם יעד זה מתרחק. לפי ניסיון העבר בפרויקטי תשתית בישראל – עיכובים משמעותיים נרשמים עוד לפני תחילת העבודות, ולעיתים גם אחריהן.
בנת”ע מציינים כי העיכוב הנוכחי נובע לא רק ממורכבות הפרויקט, אלא גם מהשלכות המצב הגיאופוליטי, שמקשות למשוך חברות בינלאומיות להשתתף במכרזים. עם זאת, גורמים ממשלתיים מצביעים גם על בעיות פנימיות, ובהן קצב התארגנות איטי – בעיה שהייתה ידועה עוד לפני מינויו של המנכ”ל הנוכחי, איתמר בן מאיר.
בנוסף לכך, קיים קשר ישיר בין דחיית הביצוע המרכזי לבין עיכוב בפרויקטים תשתיתיים משלימים, כמו פתרונות לפינוי עפר, הקמת תחנות כוח (תחנות שנאה), מיגון אקוסטי לדירות סמוכות, הקמת מפעלים לבטון, והבאת עובדים זרים. גם ההכנסות ממיסוי מיוחד שהוטל על בעלי נכסים סמוכי תחנה – אשר היה אמור לתמוך במימון הפרויקט – צפויות להידחות בהתאם.
