לאחר הוועידה של טראמפ ופוטין באלסקה בשבוע שעבר, והמפגש בבית הלבן עם הנשיא זלנסקי ומנהיגים נוספים מאירופה ביום שני, מגיעים הפרטים על התנאים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לסיום המלחמה. על פי דיווח ברויטרס, שמסתמך על שלושה מקורות בכירים רוסיים, פוטין דורש מאוקראינה לוותר על כל אזור דונבאס המזרחי, לוותר על שאיפותיה להצטרף לנאט”ו, להישאר ניטרלית ולא לאפשר לכוחות מהמערב להיות נוכחים בשטח אוקראינה.
פוטין נפגש לפני שבוע עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבסיס חיל האוויר האמריקאי באלסקה, וזו הפגישה הראשונה בין השניים זה יותר מארבע שנים. שום עסקה לא נחתמה בין השניים, אבל שני הנשיאים אמרו שהפסגה הייתה חיובית, ובהמשך עתידות להיות פגישות נוספות – ייתכן גם כזו שתכלול גם את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. על פי מקורות מעורים בפרטים, הנשיאים ניצלו כמעט את כל זמן הפגישה הסגורה כדי לדון בפשרה בנושא אוקראינה.
המקורות הרוסיים טענו שפוטין התפשר על דרישות טריטוריאליות שהציג עוד ביוני 2024, ובהן דרשו מאוקראינה לוותר על כל ארבעת המחוזות שמוסקבה טוענת שהם חלק מרוסיה: דונייצק ולוהנסק במזרח אוקראינה – שהם אזור דונבאס – בתוספת חרסון וזפוריז’יה בדרום. קייב דחתה את התנאים הללו בטענה שהם שווי ערך לכניעה.
בהצעתו החדשה, נשיא רוסיה דבק בדרישתו שאוקראינה תיסוג לחלוטין מהחלקים בדונבאס שהיא עדיין שולטת בהם. בתמורה, מוסקבה תעצור את קווי החזית הנוכחיים בזפוריז’יה ובחרסון. על פי הערכות, רוסיה שולטת בכ-88% משטחי דונבאס וב-73% מזפוריז’יה וחרסון. המקורות הוסיפו שמוסקבה מוכנה גם למסור את החלקים הקטנים של אזורי חרקוב, סומי ודנייפרופטרובסק באוקראינה שהיא שולטת בהם, כחלק מעסקה אפשרית.
על פי הדיווח, פוטין עדיין מתעקש כמו בעבר שאוקראינה תוותר על שאיפותיה להצטרף נאט”ו, ודורש התחייבות בעלת תוקף משפטי מצד ברית נאט”ו שלא תתרחב מזרחה, וגם הגבלות על הצבא האוקראיני והסכמה שלא יוצבו כוחות ממדינות המערב בשטח באוקראינה כחלק מכוח שמטרתו שמירה על שלום באזור. משרד החוץ של אוקראינה לא הגיב באופן מיידי להצעות, וגם הבית הלבן ונאט”ו לא הגיבו בנושא.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דחה שוב ושוב את רעיון הנסיגה מאדמה אוקראינית המוכרת באופן בין לאומי כחלק מעסקה, ואמר כי אזור דונבאס משמש כמבצר המעכב את התקדמות רוסיה עמוק יותר לתוך אוקראינה. “אם אנחנו מדברים פשוט על נסיגה מהמזרח, אנחנו לא יכולים לעשות את זה”, אמר לכתבים אתמול (חמישי) במסיבת עיתונאים. “זה עניין של הישרדות ארצנו, הכולל את קווי ההגנה החזקים ביותר”.
במקביל, הצטרפות לנאט”ו היא יעד אסטרטגי המעוגן בחוקת המדינה, וקייב רואה בו הערבות הביטחונית הגדולה ביותר שלה. זלנסקי אמר כי לרוסיה אין מקום להחליט על סטטוס החברות של אוקראינה בנאט”ו.
שלושת המקורות המקורבים לקרמלין אמרו כי הפסגה בעיר אנקורג’ באלסקה יצרה את הסיכוי הטוב ביותר לשלום מאז תחילת המלחמה משום שהיו דיונים ספציפיים על התנאים של רוסיה, ופוטין הראה נכונות לעשות ויתורים. “פוטין מוכן לשלום – לפשרה. זה המסר שהועבר לטראמפ”, אמר אחד המקורות. המקורות הזהירו כי לא ברור למוסקבה אם אוקראינה תהיה מוכנה לוותר על דונבאס, ואם לא תעשה זאת – המלחמה תימשך. כמו כן, לא ברור אם ארצות הברית תכיר בשטחים האוקראיניים שנכבשו על ידי רוסיה.
טראמפ אמר שהוא רוצה לסיים את “מרחץ הדמים” של המלחמה ולהיכנס לדפי ההיסטוריה כ”נשיא משכין שלום”. הוא אמר ביום שני כי החל לארגן פגישה בין מנהיגי רוסיה ואוקראינה, ולאחריה פסגה משולשת שהוא ישתתף בה בעצמו. “אני מאמין שוולדימיר פוטין רוצה לראות את המלחמה מסתיימת”, אמר טראמפ לצד זלנסקי בחדר הסגלגל. “אני בטוח שנפתור את זה”.
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר אתמול כי פוטין מוכן לפגוש את זלנסקי, אך יש לפתור תחילה את כל הסוגיות, וכי יש שאלה לגבי סמכותו של זלנסקי לחתום על הסכם שלום. פוטין העלה שוב ושוב ספקות לגבי הלגיטימיות של זלנסקי, שכן כהונתו בתפקיד אמורה הייתה להסתיים במאי 2024, אך הבחירות במדינה הוקפאו בגלל משטר צבאי עד לסיום המלחמה. קייב טוענת שזלנסקי נותר הנשיא הלגיטימי. מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה אמרו שהם סקפטיים לגבי רצונו של פוטין לסיים את המלחמה.
לפי שני מקורות רוסים, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, היה בעל תפקיד מרכזי בסלילת הדרך לפסגה ולמהלך האחרון לקראת שלום. וויטקוף נפגש עם פוטין בקרמלין ב-6 באוגוסט לצד עם יועצו הבכיר של פוטין למדיניות חוץ, יורי אושקוב. בפגישה, פוטין הבהיר לוויטקוף שהוא מוכן להתפשר ולקבוע את קווי המתאר של מה שהוא יכול לקבל למען שלום.
מקור ציין כי אם רוסיה ואוקראינה יגיעו להסכם, אז יהיו אפשרויות שונות לעסקה רשמית – כולל עסקה משולשת אפשרית בין רוסיה, אוקראינה וארצות הברית שתוכר על ידי מועצת הביטחון של האו”ם. אפשרות נוספת היא לחזור להסכמי איסטנבול משנת 2022, שם דנו רוסיה ואוקראינה בניטרליות הקבועה של אוקראינה בתמורה לערבויות ביטחון מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו”ם: בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארצות הברית. “יש שתי אפשרויות: מלחמה או שלום, ואם אין שלום, אז תהיה עוד מלחמה”, אמר אחד המקורות.
