לא ברור איך יסתיים הביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן בוושינגטון. האירועים האחרונים מלמדים שלא כל מה שעולה בשיח מול המצלמות וההכרזות הפומביות הן באמת המהלכים שנדונים, נבחנים והם הכיוון לפעילות של הממשל האמריקאי וממשלת ישראל.
כרגע ישנם שלושה נושאים עיקריים שבהם יש לדון. הראשון הוא הפסקת המלחמה בעזה. השני הוא היום שאחרי באיראן וכיצד מנגנון פיקוח וטיפול מול ניסיונות של איראן לבנות מחדש את היכולות בתחום הטילים והגרעין. הנושא השלישי הוא סוגית הסכמי “אברהם”. כל שלושת הדברים עומדים באופן עצמי אבל הם קשורים האחד בשני והשלישי.
בנימין נתניהו עומד בראש ממשלת ימין על מלא, אבל היא ממשלה לא הומוגנית. יש בה פערים קיצוניים בין חלקיה והם משפיעים על כלל הסוגיות הנידונות כעת בארצות הברית אבל גם במערכת הביטחון. הצד הימני קיצוני של ממשלת ישראל לא נואש. הוא פועל לקדם הקמת ממשל צבאי במרחב דרום רצועת עזה, בין ציר מורג לציר פלדלפי על חורבות העיר רפיח.
הרמטכ”ל אייל זמיר מבין את הדברים. הוא יודע שהממשלה מנסה להכניס לו “עז” ברפיח. זה הרקע לעימות השבוע בקבינט בין השר בצלאל סמוטריץ’ לרא”ל זמיר. עיר האוהלים שתאכלס 600 אלף, אולי אפילו מיליון עזתים, שיועברו לשם מצפון הרצועה, מהעיר עזה, מהאזור ההומניטרי, יימצאו בפועל תחת אחריות של צה”ל. המטרה של העיר ליצור הפרדה בין חמאס לאזרחים העזתיים, כך לפחות טוענת ישראל הרשמית.
אומנם שר הביטחון ישראל כ”ץ מעריך כי מי שינהל את הפעילות האזרחית בשטח יהיו ארגונים בינלאומיים וצה”ל רק יאבטח מסביב, אבל הרמטכ”ל ומפקדי צה”ל מבינים כי לאבטח את המרחב הזה נדרש כוח צבאי ענק של לפחות שתים שלוש חטיבות, אולי יותר. הם גם מבינים כי כמו שאת חלוקת האוכל במתחמים לא באמת מחלקים באופן מסודר, אלא ההמון בוזז את המנות במהירות שיא בכל יום. כך שגם את עיר האוהלים לא באמת ינהלו ארגונים בין לאומים אלא יותר כוחות האנרכיה.
מבחינת שרי הימין הקיצוני מדובר ב”מחנה מעבר”, שממנו יצאו העזתים לחיים חדשים ביעדים שונים בעולם. בינתיים ההמלצה כדאי לרכוש את המניות של חברות עבודות העפר והתשתיות. הן הולכות לעשות קופה ממשרד הביטחון שאפילו “קו ברלב” ייחשב “קופה קטנה”. משרד הביטחון נדרש השבוע להתחיל ולהקים בעלות של עשרות אולי מאות מיליוני שקלים את עיר האוהלים הגדולה בעולם על חורבות רפיח.
כרגע לישראל אין תכנית לצאת מעזה, לא באופן מלא וכנראה גם לא באמת באופן חלקי. הנושא השני הוא הפיקוח על איראן וזה כולל הרבה מאוד פעילות מול סין ורוסיה כדי להוציא מהן את המוטיבציה לסייע לאיראן. המהלך המשלים הוא למנוע את שיקום מפעלי ייצור הטילים, המשגרים והמנהרות. איראן, כך מעריכים בישראל, תבנה את התעשייה הצבאית שלה מתחת לאדמה היא הבינה כי היא חשופה ללא מערך הגנה אווירי.
עבודת הפיקוח דורשת את הגיבוי האמריקאי ולכן זה עלה אתמול על הפרק במפגש. ישראל תידרש לתת לאמריקאים מתנות במרחב עזה כדי לקבל את הכרטיס לטוס מעל איראן, אבל גם את הכרטיסים להרחבת הסכמי אברהם עם השכנות הקרובות והקרובות יותר. רק בימים והשבועות הבאים נדע מה נסגר בחדר הסגלגל שישפיע על המציאות הביטחונית של ישראל.
