יום הזיכרון לשואה יצוין השנה בהקרנות של סרטים חדשים וקלאסיים, כולל סרטי עלילה ודוקומנטריים, המאירים את החיים שאבדו והניצולים הטראומטיים.
סרטים אלה מסופרים מנקודות מבט שונות ובסגנונות מגוונים, כאשר חלקם מסתמכים על חומרי ארכיון ואחרים משתמשים באלמנטים שונים כדי לספר סיפורים מהשואה, כולל ראיונות ואנימציה. סרטים אלה הם דרך חיה מאוד לספוג את ההיסטוריה, ותזכורת לכך שעדיין יש אלפי סיפורים שצריך לספר, בזמן שאנו חושבים גם על החטופים שחווים טראומות דומות בעזה כיום.
“בין שכנים” (Among Neighbors), דוקומנטרי חדש ומרתק של יואב פוטש על היהודים בעיירה הקטנה גניבושוב שבפולין במהלך המלחמה, כמו גם על יחסיהם עם שכניהם הנוכרים ומורשתם, מוקרן ברחבי ישראל, עם הקרנות בסינמטקים בירושלים ותל אביב, במוזיאון ישראל, ובקולנוע לב ברעננה במהלך השבוע, וכן שידור ב-yes דוקו ב-23 באפריל לאחר שידור טקס הזיכרון הרשמי.
פוטש, שביים גם את “פשע אחרי פשע” (Crime After Crime), שהוצג בפסטיבל סאנדנס, משתמש בסיפור של עיירה אחת כמיקרוקוסמוס למה שקרה ליהודים בכל רחבי פולין.
בהתאם למסורת של הדוקומנטרי הקלאסי “שואה” של קלוד לנצמן, פוטש מראיין פולנים החיים בעיירה כיום, הן מבוגרים והן את הדור הצעיר, כדי לשאול על מה שהם זוכרים ושמעו על היהודים שפעם היוו חלק משמעותי מאוכלוסיית העיירה. הוא גם משוחח עם ניצולים יהודים מבוגרים מהעיירה וצאצאיהם.
הסיפורים הקורעי לב של היהודים שנספו או נמלטו מהשואה מסופרים דרך ראיונות אלה וגם באמצעות סצנות אנימציה מרגשות שממחישות רגעים שמעולם לא צולמו. היבט נוסף שהסרט מאיר הוא עבודתו של צלם פולני צעיר שתיעד את כל השימושים שנעשו במצבות יהודיות לאחר שהמקומיים הרסו את בתי הקברות שלהם, כגון אבני שחיקה, אבני ריצוף, ואפילו כמצבות לנוצרים, כאשר האותיות העבריות מוסתרות.
הסרט גם ממקם את הסיפור בהקשר של הפוליטיקה הפולנית העכשווית, כאשר הממשלה שם מנסה להפליל תיאורים של פולנים שמשתפים פעולה עם הנאצים ופוגעים ביהודים בכוחות עצמם במהלך המלחמה. “בין שכנים” מדגיש שבעוד שחלק מהגויים אכן עזרו ליהודים, הנורמה עבור הפולנים הייתה או להתעלם או לעבוד עם הנאצים.
בין הסרטים החדשים שיוקרנו בסינמטק תל אביב יהיה “לישון עם האס.אס” (Sleeping with the SS) של רמי קימחי, גרסה מבוימת של סיפור אמיתי ומוזר על נער יהודי מהעיר היוונית סלוניקי שהסתתר עם משפחה יהודית שהתחזתה לרועי צאן יוונים. באופן מפתיע, הוא מצא את עצמו בקשר הדוק עם נאצים שמצאו מחסה אצלם.
סינמטק תל אביב מציג גם סרטי עלילה ישראליים עכשוויים ופופולריים על מורשת השואה, כולל “הדירה” של דנה מודן, המבוסס על רומן גרפי של אחותה רותו מודן, ו”הטבעת” של אדיר מילר. שני הסרטים הללו עוסקים בישראלים החוזרים לאירופה כדי להשיב רכוש משפחתי שנגזל במהלך המלחמה, מסעות שלא מתנהלים כפי שתכננו ואשר מלמדים אותם על עצמם באותה מידה שהם מלמדים על הדור המבוגר.
“סודה” של ארז תדמור הוא דרמה על ניצולה מסתורית ומרהיבה (רותם סלע) שעוברת לקהילה ישראלית מגובשת בשנות החמישים, שם לוחם התנגדות לשעבר (ליאור רז) מתאהב בה.
דוקומנטרים שיוקרנו בתל אביב כוללים את “ריפנשטאל”, דיוקן חדש של הבמאית שיצרה רבים מסרטי התעמולה האפקטיביים ביותר של הנאצים, מאת אנדרס וייל. “עקבות, קולות של הדור השני” (Traces, Voices of the Second Generation) מאת אייזק בראון, נותן קול לילדי הניצולים, ויוקרן הן בסינמטק ירושלים והן בסינמטק תל אביב.
גם בסינמטק ירושלים, יוקרן הסרט הביוגרפי “חנה ארנדט” של מרגרט פון טרוטה, בכיכובה של ברברה סוקובה, המתמקד בשנים במהלך ולאחר הסיקור שלה של משפט אייכמן. המאמר והספר שפרסמה בעקבות המשפט הם עבודתה המוכרת ביותר, שהייתה מאוד שנויה במחלוקת, בה טבעה את הביטוי “הבנאליות של הרוע” לתיאור אדריכל השואה.
“מחושך לאור” של אריק פרידלר ומיכאל לורי הוא דוקומנטרי שיצא לאחרונה על ג’רי לואיס וסרט השואה שלו שמעולם לא שוחרר, “היום שהליצן בכה”, סרט שמרתק חובבי קולנוע במשך חצי מאה. “השבועה של אירנה” (Irena’s Vow), סרט עלילתי המבוסס על סיפורה האמיתי של סטודנטית לסיעוד קתולית פולנייה (סופי נליס) שנשכרה כעוזרת בית לנאצי ושבסופו של דבר הסתירה יהודים בביתו, ישוחרר בבתי הקולנוע ברחבי ישראל השבוע, לאחר הקרנה בארה”ב.
אם פספסתם את הסרט “כאב אמיתי” (A Real Pain) – שנכתב, בוים וככב בו ג’סי אייזנברג, על שני בני דודים היוצאים למסע לפולין כדי לבקר באתרי הנצחה לשואה ולראות היכן גדלה סבתם המנוחה – כשהיה בבתי הקולנוע, כעת תוכלו לצפות בו ב-Apple TV+. הוא זמין כרגע לרכישה במחיר נמוך ממחיר כרטיס קולנוע ויהיה זמין להשכרה בקרוב.
קיראן קאלקין זכה באוסקר על הופעתו כאחד מבני הדודים, וזהו סרט מורכב ומשוחק היטב שדורות שונים יכולים ליהנות ממנו יחד, אם כי הוא אינו מיועד לילדים.
