על רקע פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע הבא בבית הלבן עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, הדיווחים על התקדמות משמעותית במגעים לעסקת חטופים וסיום המלחמה והאפשרות להרחבת הסכמי אברהם – גוש הקואליציה מתחזק השבוע בשלושה מנדטים ועולה ל־51. זאת לעומת 59 מנדטים לגוש האופוזיציה, בהובלתו של נפתלי בנט. כך עולה מסקר “מעריב”, שנערך על ידי לזר מחקרים, בראשות ד”ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4All.
בתשובה לשאלה: אם בבחירות הבאות לכנסת, תתמודד מפלגה חדשה בראשות נפתלי בנט (יתר המפלגות ללא שינוי), לאיזו מפלגה תצביע? התשובות היו: הליכוד 27 מנדטים (25 בסקר הקודם), בנט 24 (25), הדמוקרטים 11 (11), ישראל ביתנו 9 (9), ש”ס 9 (9), יש עתיד 9 (8), יהדות התורה 8 (7), עוצמה יהודית 7 (7), כחול לבן 6 (8), רע”ם 5 (6), חד”ש־תע”ל 5 (5).
אולם המשתנה החדש שנזרק השבוע לתוך המערבולת הפוליטית הוא העזיבה של גדי איזנקוט את המחנה הממלכתי, שחזרה לשמה כחול לבן – מיד עם עזיבתו. הצפי כרגע הוא כי איזנקוט יחבור למפלגה קיימת ולא ירוץ עצמאית. זאת אף שלפי הסקר הוא שווה 6 מנדטים.
עם זאת, אף שאיזנקוט פרש כדי “להציג אלטרנטיבה שלטונית” – הוא אינו גורם לשינוי במפת הגושים. אם איזנקוט יבחר לא לרוץ עצמאית, הוא יצטרך לבחור אם לחבור לנפתלי בנט או לאביגדור ליברמן, שמייצגים צד אחד בגוש האופוזיציה – או ללכת עם יאיר לפיד.
על פי נתוני הסקר, הדרך היחידה של איזנקוט לחולל שינוי מסוים במפת הגושים היא לרוץ לבד או עם לפיד. אם יחבור לבנט או לליברמן, הוא יגרום לחיזוק גוש הקואליציה ל־54 מול 56 מנדטים לאופוזיציה.
אם ירוץ לבד או יחבור ללפיד, הציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה וגוש הקואליציה עומד על 51 מנדטים מול 59 לאופוזיציה.
אלא שלמעשה, גם מצב שבו גוש האופוזיציה עומד על 59 מנדטים הוא הישג לנתניהו. בסקר בשבוע שעבר גוש האופוזיציה עמד על 61 מנדטים – המינימום המספיק בשביל להקים קואליציה.
כצפוי, בתוך האופוזיציה המהלך של איזנקוט פגע קשות בבני גנץ, שמתקרב לאחוז החסימה עם 4 מנדטים בכל תרחיש שבו עמיתו לשעבר חובר לשחקן אחר.
גנץ הבין שעליו לשנות קו, לשנות את שם המפלגה ולצאת לקמפיין חדש, שבו הוא ממתג את מפלגתו תחת ההאשטאג “האומץ להסכים” – כאילו הוא מושיט יד לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה שיצרף אותו לממשלה פעם נוספת.
נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו באופוזיציה: הדמוקרטים זוכים ל־11 מנדטים – בלי ריצה של איזנקוט ועם ריצה עצמאית שלו. אולם חבירה של איזנקוט לבנט או לפיד מחלישה את הדמוקרטים ל־10, וחבירה של איזנקוט לליברמן מעמידה את הדמוקרטים עם 9 מנדטים בלבד.
נתניהו, יש אומרים, כבר בקמפיין בחירות. בין שמדובר בפלאפל בראשון לציון ובין שבטיסה לוושינגטון כדי להוביל מהלך אזורי נרחב – או אפילו בביקור בקיבוץ ניר עוז, כמעט שנתיים לאחר טבח 7 באוקטובר. אם איזנקוט יבחר להצטרף לבנט או ליברמן, הוא יצמצם את הפער שנתניהו צריך בשביל להקים את הממשלה הבאה ל־7 מנדטים בלבד – במקום 10 מנדטים, במקרה שהוא רץ לבד או חובר ללפיד.
עם זאת, בכל התסריטים, המפלגות הערביות עומדות על 10 מנדטים. למרות ההכרזות השונות של המפלגות הציוניות, אפשר להקים איתן ממשלה, כפי שכבר קרה.
בהקשר זה, אחת הטענות של אחמד טיבי היא כי הניסיון להדיח את איימן עודה מהכנסת נועד לפגוע באחוז ההצבעה בחברה הערבית. ואכן, לאחר אישור ההדחה בוועדת הכנסת, המפלגות הערביות נחלשות מ־11 ל־10 מנדטים. בקרוב הכנסת תתכנס כדי להצביע סופית על הדחת עודה. אם 90 חברי כנסת יצביעו בעד – הוא יודח מהכנסת.
סקר “מעריב” בדק גם סוגיות בוערות נוספות על סדר היום הציבורי. בתשובה לשאלה: האם אתה תומך או מתנגד להקדמת הבחירות לכנסת? התשובות היו: תומך 50%, מתנגד 35%, אין דעה 15%.
בתשובה לשאלה: כיצד לדעתך צריכה מדינת ישראל לנהוג בכל הקשור למשפט נתניהו? התשובות היו: להמשיך את המשפט עד לסיומו 25%, לבטל את המשפט 29%, להגיע להסדר טיעון או חנינה בתנאי שנתניהו יפרוש מהחיים הציבוריים 23%, להגיע להסדר טיעון או חנינה ללא תנאי 13%, לא יודע – 10%.
בסקר, שהתקיים ב־2־3 ביולי, השתתפו 511 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.4% .
