לאחר תקופה סוערת של מלחמה נוספת ופתאומית, שהובילה לפאניקה צרכנית ולמבצעי גימיק חסרי בסיס, נדמה היה ששוק המזון הישראלי נכנס לתרדמת מחירים. אלא שמתחת לפני השטח התבשלה מציאות חדשה, ובעקבותיה מגיע סיפור שעשוי לעניין כל משק בית בישראל. הסקר האחרון שערכנו במכון לחקר הקמעונאות באמצעות אתר פרייסז כלל בדיקה יסודית של 78 מוצרים בסיסיים: לא מותרות ולא מותגים יוקרתיים, אלא סל הקניות הקלאסי של כל בית ישראלי.
מה שמצאנו הפתיע אפילו אותנו: לראשונה זה זמן רב, התחרות בין רשתות המזון לא רק חוזרת – היא מתלהטת. השקל מגיע לשיא של שנתיים וחצי והדולר צולל אל מתחת ל־3.4 שקלים, אך בפועל המחירים בחנויות לא מגיבים בהתאם. עם השפל הגדול ביותר זה שנתיים וחצי בשער הדולר, מוצרים מיובאים היו אמורים לקבל הוזלה מיידית.
הנתונים מגלים את הפרדוקס הכלכלי בכל עוצמתו: מאז 2023 מחירי המזון מטפסים מהר יותר ממדד המחירים הכללי, והשלימו עלייה של 20% בכשש שנים. יבואנים וחברות המזון הודיעו על עליות מחירים נוספות לקראת 2025: שטראוס תעלה מחירים בשיעור של עד 18% במוצרי השוקולד והקפה, יוניליוור ב־12%־16% במוצרי השוקולד, ואסם־נסטלה ב־4%־9% במגוון מוצרים, בעוד 72% מבעלי העסקים בענף המזון צופים עליות מחירים נוספות במהלך 2025.
אלא שכעת, אחרי שבועיים שבהם הצרכן הישראלי רכש פחות או יותר מכל הבא ליד, מפחד מהלא־נודע, הביקושים חוזרים כעת לרמתם המקורית. וכשאין היסטריה שגורמת למחסור, התחרות בין הרשתות מתגלה מחדש במלוא עוזה: רשת אושר עד, שבמשך תקופה נדחקה מעט למקום השני והשלישי בטבלת הרשתות המשתלמות בישראל, מזנקת למקום הראשון עם הסל הזול ביותר.
קרפור היפר – שמשקיעה בפתיחת סניפים חדשים ובמיצוב – מקבלת מקום של כבוד במקום השני, עוקבת צמוד אחריה. אבל ההפתעה האמיתית היא רמי לוי ויוחננוף – שתי רשתות שנאבקות באופן קבוע על התואר “הכי זול בישראל”, שנמצאות בשוויון כמעט מוחלט במקום השלישי.
אם בעבר ראינו פערים של עשרות אחוזים בין רשת לרשת – מה שאפשרה להכתיר “מלכים” ו”יקרנים” באופן חד־משמעי – היום הפערים כבר צומצמו. טיב טעם, שממשיכה להתמקד בחוויית קנייה, נשארת בתחתית הטבלה, אבל הפער מהזול ביותר הצטמצם דרמטית – 15% בלבד. מה זה אומר? שהשוק כולו נע לכיוון של השוואת מחירים, גם כשמדובר ברשתות שפונות לקהלים שונים.
המעבר מחירום לשגרה לא רק שינה את דפוסי האספקה, אלא גם את התנהגות הצרכנים. במהלך המלחמה שליטה וביטחון תזונתי היו הערכים המרכזיים. צרכנים השתוקקו למלא מקררים ומזווים – לא משנה המחיר. כיום, עם חזרת הביטחון, הפוקוס עובר בחזרה לתמורה לכסף. הצרכן הישראלי כיום חוזר לרציונליות, ואחרי תקופה שבה קנה מתוך חרדה ופחד, הוא חוזר לשקלל מחירים. זה מה שמאלץ את הרשתות להתחרות מחדש.
אך אף שהפערים בין סלי הקניות מצטמצמים, ניתוח מדוקדק של תוצאות הסקר חושף עד כמה הפערים עשויים להיות משמעותיים במוצרים פשוטים ושכיחים: בצל יבש אדום נמכר ברשת רמי לוי ב־2.80 שקלים בלבד, בעוד בוויקטורי המחיר קופץ ל־5.90 שקלים – פער של 3.10 שקלים, למעלה מ־110%. פתיתים אורז של אסם נמכרים ברמי לוי ב־3.97 שקלים, אך ברשת טיב טעם המחיר מטפס ל־7.90 שקלים – פער של כמעט 100%.
מיץ לימון עסיס 1 ליטר: ברמי לוי המחיר הוא 7.90 שקלים, ובטיב טעם מגיע ל־15.50 שקל – כמעט פי שניים. סירופ שוקולד של אפיכל נמכר ב־11.00 שקלים בקרפור וב־19.90 בפרשמרקט – פער של 8.90 שקלים. עוגיות ערגליות שוקולד של אסם ב־8.33 שקלים בפרשמרקט עולות 14.90 שקלים בטיב טעם – פער של כמעט 80%.
פערים אלו ממחישים את חשיבות ההשוואה, התכנון המוקדם והשימוש באפליקציות שיכולות לחסוך מאות שקלים בחודש למשפחה ממוצעת.
הרשתות מספקות היום שקיפות רבה על מחירי המוצרים, עם מידע עדכני על מבצעים והשוואות מחירים, מה שיוצר סביבה תחרותית חדשה. המאבק הקבור מתחת לפני השטח הוא זה שבין רשתות המזון ליצרנים והיבואנים. 72% מבעלי העסקים בענף המזון צופים עליות מחירים נוספות במהלך 2025, והרשתות נדרשות לאזן בין שתי מטרות סותרות: שמירה על הלקוח מחד גיסא ועמידה בלחצי היצרנים מאידך גיסא.
לשם כך עושות הרשתות שימוש במותגים הפרטיים. כשיצרן גדול כמו שטראוס מעלה מחירים ב־18%, הרשת יכולה להפנות לקוחות למותג הפרטי שלה ולשמור על נאמנות הלקוח. זו אסטרטגיית ווין־ווין: הרשת משפרת רווחיות (וגם תדמית), והצרכן מקבל חלופה זולה יותר.
במחקרים האחרונים שערכנו בקרב משקי הבית בישראל נחשפנו לשינוי של ממש בדפוסי הקנייה: אחרי שנה של ביקוש מוגבר שנוצל להעלאות מחירים, הלקוחות מגיעים עם רשימה כדי לחסוך. 67% מהנסקרים מדווחים שהם מתחילים להשוות מחירים באפליקציות לפני יציאה לקניות, לעומת 34% לפני המלחמה האחרונה.
הבשורה האמיתית של הסקר היא לא מי זול יותר, אלא עד כמה כולנו התרגלנו לשלם יותר. התחרות לא מתנהלת רק בין הרשתות, אלא גם בין המודעות שלנו לבין ההרגלים שלנו. אם נתחיל לבדוק, להשוות ולעצור לפני קנייה מתוך אינרציה – נוכל לשנות את כללי המשחק. ימים לאחר מלחמה הם תמיד הזדמנות לחשב מסלול מחדש – גם עבור המדינה וגם עבור שוק המזון. הסקר הנוכחי מוכיח שהתחרות חיה ובועטת, שהפערים מתחילים להצטמצם, ושהלחץ הגדול ביותר על רשתות המזון לא בא משער הדולר – אלא מהצרכן.
הסקר בוצע באמצעות אתר פרייסז בתאריך 29.6.25 על ידי המכון לחקר הקמעונאות
